חדשות כיפה

לבבות בוואטסאפ לא בונים זוגיות, כבוד לזולת דווקא כן

הרבנית שולמית בן שעיה לא אוהבת לדבר יותר מידי על אלימות ובעיות במשפחה, מכיוון שלטענתה זה יוצר תחושה מעוותת שהתא המשפחתי לא טוב לאדם. אז למה בכל זאת היא כותבת? כי לדעתה זוגיות בריאה ויציבה לא נשענת רק על אהבה ו"אש בעיניים", אלא בעיקר על כבוד הדדי

דייטים זוגיות אהבה

צילום: shutterstock

האמת שאני מאוד לא אוהבת לדבר על אלימות במשפחה...

מדוע אני לא אוהבת? מכיוון שלפעמים נדמה שאנחנו טובעים באינסוף בעיות בתחום: אלימות במשפחה, פגיעות מיניות, אחוזי גירושין גבוהים, חוסר נאמנות זוגית, קשיים בזוגיות, בעיות באישות ובשלום בית – עד כדי שבן אדם נורמלי עשוי לומר לעצמו – בשביל מה בכלל להיכנס לסיפור הזה? למה לי להתחתן?

ואני מאמינה שהרבה יותר טוב ונכון וכדאי לדבר על חשיבות התא המשפחתי, להביא נתונים על מדד האושר של אנשים נשואים שגבוה לאין ערוך יותר מאשר זה של הרווקים, על תוחלת החיים הארוכה יותר של אלו שמצויים בזוגיות טובה, על הקדושה והשראת השכינה בקשר. וכל זה בלי להפסיק לרגע להתבונן במבט מפוקח על המציאות, לדעת כי יש משברים (אצל כל זוג נורמלי!) ורגעים של שפל, ואפילו תהיות – למה בכלל התחתנתי עם האדם הזה, אבל כל זה לא מטשטש כהוא זה את השמחה הגדולה של "זכו שכינה ביניהם".

אז למה בכל זאת אני כותבת על אלימות במשפחה? כי יום בשנה חיוני לדבר על הנושא הכאוב הזה. לציין כי כמות בלתי סבירה של נשים חיות במעגל אלימות (כ-200 אלף לפי נתוני ויצו), וכמות עוד יותר בלתי סבירה של ילדים חשופים למעגל האלימות, וכן, יש גם גברים שסובלים מאלימות של נשותיהם  וגם זה נתון שכדאי לדעת. את מעגל האלימות הזה צריך להתאמץ ככל שביכולתנו להפסיק.

זוגיות אמורה להיות בונה, מעצימה, משמחת. זוגיות שיש בה פחד, חשש, חוסר כבוד – מצריכה בירור יסודי. זה נכון לכולם, גם למי שכבר מצוי בקשר כזה וגם למי שעוד נמצא בשלב הדייטים. חשוב גם לזכור שאלימות אינה תמיד פיזית.

אלימות יכולה להיות מילולית, המתבטאת בקללות וכינויי גנאי. נפשית כמו השפלות, הפחדות, זלזול בערך העצמי של בן הזוג. אלימות יכולה להופיע גם בצורה מינית, במצבים שבהם חיי האישות מתנהלים בכפיה ובחוסר רצון והסכמה הדדית. החברתית, כאשר בן הזוג מבודד את רעהו מחיי חברה נורמטיביים, ממפגשים עם משפחתו או חבריו וש גם ואפילו אלימות כספית.

אלימות אינה מתחילה על פי רוב באופן פתאומי, וברוב המקרים ניתן לזהות סימנים מקדימים לאלימות אופציונלית שביסודם הם מתבססים על חוסר כבוד לבן הזוג באשר הוא, לצרכיו, לרצונותיו, לחולשותיו.

כבוד? לדבר על כבוד בנישואין נראה ארכאי ומיושן, מדברים היום על אהבה, על אש בעיניים, על עשרות סוגי לבבות בוואטסאפ... כבוד? מה זה בכלל כבוד?

אבל דווקא ביום הזה, היום בו אנו מזכירים לעצמנו את הנושא הכאוב של אלימות במשפחה, מזדהים עם כאבם של נפגעות ונפגעי האלימות וחושבים מה לעשות כדי למנוע מנשים נוספות להצטרף למעגל הכואב הזה – אנו חייבים לחזק אצלנו את חשיבות הכבוד ההדדי בבסיס חיי הזוגיות.

חז"ל במסכת כתובות אומרים באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו... עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך" ומבאר רש"י, מדוע צריך האדם לכבד את אשתו יותר מגופו? כי רגישותה גדולה יותר: "זילותא דאיתתא קשה מדגברא". ובשפתנו נאמר כי האדם אמור לכבד את בן זוגו לא רק לפי המדדים שלו עצמו – אלא לפי הצורך והרגישויות של בן זוגו – ורק אז הוא זוכה לשלום באוהלו.

אז אמנם אני לא אוהבת לדבר על אלימות במשפחה – אבל אם נשכיל לקחת מהיום הזה לא רק את הכאב והקושי אלא את החשיבות של העצמת הקשר הזוגי, הבניה שלו באופן נכון, והחשיבות של הכבוד ההדדי בקשר– אז נצמח מיום זה לתיקון עולם ולבניינו באופן מתוקן יותר בעז"ה. 

הכותבת היא מרצה במרכז למשפחה במכללת אורות ישראל

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר