שאלות
- "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַד'" - איזו מצווה התורה מצווה כאן?
- מדוע התורה רוצה שלא נעבוד בשדות בשנה השביעית? האם האדמה צריכה לנוח?
- "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" - מיהו 'עמיתך' ? ומדוע התורה מדגישה דוקא לקנות ממנו דברים?
- "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" - מהו האיסור שיש כאן? מה הכוונה 'לא תונו' ?
- "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" - מהי המצווה שיש בפסוק? תנו דוגמא כיצד ניתן 'להחזיק עני'.
- "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד...לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" - התורה אוסרת להציק לעבד עברי. מה הכוונה 'עבודת עבד' ו 'לרדות בפרך' ?
- "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" - מהי 'אבן משכית' ? ומדוע אסור להשתחוות עליה?
- "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ד'" - האם גם כיום עלינו לירוא מן המקדש? כיצד נעשה זאת?
- התורה אוסרת לקחת ריבית- "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית". מהי 'ריבית'? ומדוע אסור לקחת אותה?
- "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" - מדוע כתוב פעמיים לשמור מצוות? גם 'בחוקותי תלכו' וגם 'את מצותי תשמרו'?
- "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" - תארו מהי עונת הגשמים. מה החשיבות בהבטחה שהגשם ירד רק 'בעיתו' (-בזמנו)? מה הבעיה שהגשם ירד גם בקיץ?
- "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" - מהו 'שלום'? מדוע הוא חשוב למדינת ישראל?
- "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" - התורה מתארת שחיילים מעטים של ישראל ינצחו חיילי אוייב רבים. האם בימינו התקיימה הברכה הזו?
- אנו נוהגים לקרוא בלחש ובמהירות את פסוקי הקללה בפרשה. מדוע?
- התורה מזהירה שאם נחטא שוב ושוב- " וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת ... וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב". מדוע ד' נותן אותנו ביד אוייב כשאנו חוטאים? האם הוא שונא אותנו?
- התורה מתארת את הגלות- " וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם...וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה... וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם". תארו שתי גלויות שנתקיימו בהן דברי הקללה הללו.
- למרות החטאים והגלות הקשה, ד' לא עזב אותנו- "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם". איזו דת טוענת שד' עזב אותנו ובחר בהם?
- מהו 'יום ירושלים' אשר יחול השבוע?
- מהו המקום החשוב ביותר בירושלים?
- פינת ההלכה- האם מותר לתלוש עשבים מהכותל המערבי? והאם מותר להוציא פתקים משם?
תשובות
- מצוות שמיטה. ד' מצווה אותנו להפסיק את עבודות השדה למשך שנה, כדברי הרמב"ם- "מצות עשה לשבות בשנה שביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות, שנאמר 'ושבתה הארץ שבת להשם' "
- לדעת הרמב"ם (מו"נ, ג, לט) הסיבה היא כדי שהאדמה תנוח וכדי שלעניים יהיה מה לאכול- "כדי שהאדמה תִפְרֶה ותתחזק, ומתוך חמלה על העבדים והעניים". לדעת הרב קוק (בהקדמה ל 'שבת הארץ') מטרת השמיטה היא לזכור שהדאגה לעניים חשובה יותר מהעושר שלנו
- 'עמיתך' הוא אדם מעם ישראל. וביאר רש"י- "כשאתה מוכר, מכור לישראל חברך, ואם באת לקנות, קנה מישראל חברך". יש מצווה למכור ולקנות בעיקר מיהודים, כדי לחזק את הפרנסה של ישראל ואת האחיזה שלנו בארץ ישראל
- הסביר רש"י- "כאן הזהיר על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו, ושלא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ". אסור לומר דברים כואבים לחבר, ואסור לתת לחבר עצה רעה.
- ביאר רש"י- "אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה, למשא שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו. אך אם נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אותו". צריך לסייע למי שצריך עזרה כדי שלא יתדרדר למצב רע מאד. ניתן ללמד אותו איך קונים ומוכרים, או לתת לו עזרה כלכלית.
- ביאר רש"י- "עבודת עבד: עבודה של גנאי, שיהא ניכר בה כעבד, שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ ולא ינעול לו מנעליו". אסור לתת לו לעשות עבודות בזויות. "לא תרדה בו בפרך: מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו. אל תאמר לו החם לי את הכוס הזה, והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד שאבוא". אסור לתת לו עבודות שאין בהן צורך.
- רש"י הסביר- "שמכסין הקרקע ברצפת אבנים". אבן משכית היא רצפה. הרמב"ם (הל' ע"ז) הסביר מדוע אסור להשתחוות עליה- "מפני שכן היה דרך עבודה זרה להניח אבן לפניה להשתחוות עליה, לפיכך אין עושין כן להשם"
- הסביר הרמב"ם (הל' בית הבחירה)- "שלא ייכנס אדם להר הבית במקלו, או במנעל שברגליו, או באפונדתו, או באבק שעל רגליו, או במעות הצרורין לו בסדינו. ואין צריך לומר, שאסור לו לרוק בכל הר הבית". כיום נוכל להמנע מלרוץ בבית הכנסת ולדבר בשעת התפילה.
- הסביר הרמב"ם (הל' מלווה ולווה) - "כל הלוואה בתוספת כל שהוא, הרי זו ריבית של תורה". אסור לתת חמש שקל, ולבקש מהלווה להחזיר יותר, שש שקל. הרמב"ן הסביר את טעם האיסור- "זה נאסר מטעם האחווה והחסד כמו שצווה 'ואהבת לרעך כמוך' ". ריבית מכאיבה לחבר הזקוק לכסף, ולכן אסורה.
- הסביר רש"י- "כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו- קיום המצות אמור. אם בחקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה". שני חלקים בפסוק- שמירת מצוות ולימוד תורה בעמל
- עונת הסתיו והחורף. גשם שיורד בקיץ הורס חלק מהעצים הצריכים אויר יבש וחום בחלק הזה של השנה
- שלום הוא שלימות, שיש לנו עצמאות ושקט, כמו המשך הפסוק- " וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם". והוסיף רש"י- " מכאן שהשלום שקול כנגד הכל". ללא שלום איננו יכולים לשבת בארץ ישראל ולעבוד את ד'
- במלחמת ששת הימים לנו היו 264,000 חיילים, ולאויב היו 547,000 חיילים. לנו נפלו 779 חללים, ולאויב נפלו 21,500 חיילים. הברכה התקיימה במלואה.
- זה מרמז שאנו לא רוצים שהקללות יתקיימו עלינו. אבל בכל אופן חשוב לשמוע ולהבין את הקללות, ולירא מד'
- התורה עונה על כך בהמשך- "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם" ופירש רבינו אב"ע- "יסרתים להביאם אל ארץ אויביהם עד שיכנע לבבם הערל". הגלות באה כדי לעורר אותנו לחזור בתשובה לד', ולנצח את היצר הרע. הרב קוק הסביר שכשאדם בגלות, הוא מתגעגע לגאולה. הגלות גורמת לגעגוע לד' ולארץ ישראל ומחזירה אותנו בתשובה
- בגלות הראשונה בימי נבוכדנצר הארץ חרבה. ובגלות השניה בימי הרומאים אבדנו בגויים ונהרגנו בגלות בחוץ לארץ בימי הפרעות והשואות, עד קום המדינה
- הנצרות. הם חושבים שד' עזב את ישראל ובחר במאמיני הנצרות וכרת עימם ברית חדשה. הם כמובן טועים, כפי שאומרת התורה בפירוש כאן
- זהו יום שבו אנו מודים לד' על שחרור מזרח ירושלים בידי צה"ל במלחמת ששת הימים
- הר הבית ועיר דוד
- אסור לתלוש עשבים מהכותל- 'לא תעשון כן לד' אלוהיכם'. רב הכותל תולש אותם בדרך מיוחדת כך שהם נובלים לבדם. אסור להוציא פתקים מהכותל, משום שזו פגיעה בפרטיות של המתפללים- 'מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך', ויש על כך גם חרם שעשה רבינו גרשום. רב הכותל מנקה לפני פסח את הכותל ומוציא את הפתקים לגניזה