שתי טיפות בים הגדול

מדוע בחרו חז"ל לתאר תגובת הקב"ה לצרות בניו כהזלת דמעות לים הגדול? מדוע נמנע הקב"ה לכאורה מנקיטת פעולה אקטיבית להצלתם של בני ישראל?

חדשות כיפה פנינה נויבירט 26/12/09 00:00 ט בטבת התשע

במדרש במסכת ברכות (נט.) מובא דיאלוג מעניין למדי בין רב קטינא לבין המעלה באוב: "רב קטינא הוה קאזיל באורחא, כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא (רב קטינא עבר לפתחו של מעלה באוב) גנח גוהא ( = רעדה האדמה). אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו? (שאל רב קטינא - האם יודע המעלה באוב מה פשר רעידת האדמה?) רמא ליה קלא: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא (רעידת האדמה)".

המעלה באוב מסביר לרב קטינא, כי רעידות אדמה אינן אלא שתי דמעות של ה אותן מוריד ה לים הגדול כביטוי למורת רוחו של הקב"ה על סבל בניו. קול טפטוף הדמעות לים הגדול משמיע רעש מסוף העולם ועד סופו - וזו רעידת האדמה.

מובן שהמדרש מובא על דרך המשל. הקב"ה אינו בוכה, באשר אין לו דמות הגוף ואינו גוף, כדברי רב האי גאון: " הא מילתא אגדתא היא ... דבין משיקול הדעת ובין מדברי חכמים לית ספק שהקב"ה אין לדמותו לשום בריה ואין לפניו שחוק ולא דמעות ולא אנחה ולא דוחק... דכל מילתא דאמריה רבנן דומיא דהכי לאו על פשטאה אמרוה אלא בתורת משל ודימוי לדברים שנודעים בינותינו למראית העין כי היכי דדברה תורה בלשון בני אדם." (רה"ג, ליק סי צ"ח, אוצר הגאונים ברכות פירושים עמ 94-91).

ברם עלינו לבאר לעצמנו מדוע בחרו חכמנו לתאר תגובת הקב"ה לצרות בניו כהזלת דמעות לים הגדול? מדוע נמנע הקב"ה לכאורה מנקיטת פעולה אקטיבית להצלתם של בני ישראל?

נדמה כי הים הגדול המובא במדרש מסמל את הנהגתו האלקית של הקב"ה בעולם, בבחינת: "מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד " (חולין פ"ט.).

תגובת הקב"ה לסבל בניו משולה לשתי טיפות בים הגדול. לכאורה שתי טיפות בים אינן מורגשות. לבני אנוש נדמה כי הקב"ה לא הגיב למתרחש. ברם תחושה זו של הסתר פנים הינה תחושה סובייקטיבית בלבד, הנובעת ממוגבלותנו ומחוסר יכולתנו להבין את פשר ההנהגה האלקית, לרדת לנבכיו של הים הגדול.

ברוח זו מסביר הרב קוק: "ואלה שתי הדמעות אמנם לא ישאירו רושם לעין האדם הרואה, כי הם נופלות לים הגדול, ורק מי שהוא כ"כ חכם שיודע לשער כמה טפות יש בים הוא יוכל להבחין את ערך שתי הדמעות שנוספו על הים הגדול אבל העין הקצרה של רוב בנ"א לא תבחין כלל בדבר" (עין אי"ה, ברכות, שם). הרב קוק מעיד על נחיתות המין האנושי - אין לנו יכולת להעריך כמה טיפות יש בים הגדול - הכיצד נזהה שתי טיפות הנוספות לים זה?

לפי המדרש - אותן שתי טיפות עתידות להרעיד עולם ומלואו. מסביר הרב קוק, כי גם כשאיננו מבינים את פשר הנהגת ה, גם כאשר נדמה לנו כי יש הסתר פנים, וכי מתרחשות עוולות בעולם, בסופו של דבר תגובת הקב"ה תותיר את חותמה על העולם כולו, עד כי יהיה ברור כי מאת ה היתה זאת: "אמנם הרושם קיים ועובר, לא רק בחלק אחד מהחברה ששם נעשתה המשמה, כ"א מסוף העולם ועד סופו, כי האנושיות כולה היא מחוברת בלולאות, והפעולות החלקיות עושות רושם חודר בכולן. ובסופן לעשות את תפקידן."

ההנהגה האלקית תתגלה לא רק באותו מקום בו התבצעו העוולות כלפי עם ישראל, כי אם תביא לרעידת אדמה כללית - מסוף העולם ועד סופו. כך שתי הטיפות הבלתי מורגשות הופכות לטלטלת ענק.

נדמה כי בדורנו מדרש זה קרם עור וגידים לנגד עינינו. מתופת השואה, אותה לא נוכל להסביר לעולם, חזינו בתקומת עם ישראל, בחזרתו לארצו לאחר אלפיים שנות גלות - רעידת אדמה שטלטלה עולם ומלואו.

ויה"ר שנזכה להתנחם בבניין בית הבחירה על אדמת קדשנו במהרה בימינו.


המאמר התפרסם בעלון שבתון