חדשות כיפה

הר הבית: לראות את המקום – מרחוק!

הרב גבי קדוש לא תומך בעליה להר הבית ובטוח שדווקא ההתרחקות מהמקום היא זו שתקרב אליו את עם ישראל בצורה העמוקה והבריאה ביותר

לראות מרחוק. הר הבית

לראות מרחוק. הר הביתצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

הר הבית: לראות את המקום – מרחוק!

בפרשת העקידה מוזכר הר הבית, לא בשמו המפורש אלא בשמות נסתרים: "וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים... וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱל-ֹהִֽים... וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק..." [בראשית כב]. ולכאורה זה פלא. דבר מרכזי ומשמעותי כמקום המיועד לעקידת יצחק, שהוא המקום המיועד לבית המקדש העתידי לשכון בתוכו, נכתב בלשון נסתרת ובלשון רמז בלבד. 

גם בכל התורה כולה לא נזכר השם המפורש של הר הבית ומקום המקדש אלא בלשון רמז. נזכיר דוגמאות בודדות לעקרון זה: יעקב אבינו מגיע ל'מקום' וחולם חלום, קם ואומר: "וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ ה' בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה... וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱ-לֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם..." [בראשית כח].

כאשר בני ישראל עומדים להכנס לארץ ומצטווים על הקרבת הקרבנות כתוב: "וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ ה' אֱ-לֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ..." [דברים יב] ופירש רשי" [שם] "בנו לכם בית הבחירה בירושלים".

דוגמא מפתיעה מאוד היא כאשר קורא החקלאי את מקרא הביכורים לפני המזבח, בתוך המקדש שבהר הבית, עדין הוא משתמש בכינוי 'מקום': "וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י׀ ה' אֱל-ֹהֶ֗יךָ... וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה" [דברים כו] ופירש רש"י [שם] "אל המקום הזה - זה בית המקדש".

'המקום'

וודאי התורה רצתה ללמדנו יסוד עיקרי ביחסנו ל'מקום' המיוחד של הר הבית, מקום המקדש. ההתייחסות אל 'מקום' זה שונה לחלוטין מהתייחסות לכל מקום אחר, היא אינה נמדדת במדדים גיאוגרפים, בנקודת ציון ואפילו לא בשם מוגדר, המקסימום שאפשר לכנות מקום קדוש זה הוא בכינוי: 'המקום'. 

כל קרבה אל המקום דורשת הכנה רוחנית עליונה, אף אברהם אבינו נדרש להכנה זו ולסייעתא דשמיא מיוחדת להתקרב אל 'המקום'. ראיית 'המקום' של אברהם אבינו נדרשה להכנה של שלשה ימים שבה עסקו אברהם ובנו יצחק בקרבת אלוקים, על מנת להגיע למעלה וראייה רוחנית אשר תאפשר להם לראות את 'המקום' וכפירושו של הרב הירש [בראשית כב, ד]: 

"וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק -  'נשא עין' הוא בכל מקום הבטה אל על ומסביב, הבטה שיש עמה כוונה. כל הזמן היה מסתכל מסביבו, אך לא ראה דבר שבו יכול היה להכיר שהוא המקום אשר אמר ה'. כל הזמן חרד לקראת המקום הזה, עד שסוף - סוף הבחין בו ביום השלישי".

זה לא שאברהם אבינו לא ראה בעינו הגשמית את המקום מסביבו, אלא שכדי לראות באמת את המקום נדרשת 'הבטה אל על', 'הבטה שיש עמה כוונה', כי המקום הנפשי של אברהם אבינו בציפייה לראות את המקום הוא באופן של: 'כל הזמן חרד לקראת המקום הזה', עד שמגיע אברהם למדרגה הגבוהה הרוחנית הנדרשת בכדי לראות ולהבחין ב'מקום' הקדוש הזה, וזה היה רק ביום השלישי, אחרי עבודת ההכנה, החרדה והיראה הנדרשת מהמקום הזה.

'מרחוק'

'וירא את המקום מרחוק' – גם המילה 'מרחוק' אינה מילה המציינת תאור מצב גיאורפי או נקודת ציון בעלמא. הכלי יקר [בראשית כד, ד] פרש זאת כך: "וירא את המקום מרחוק. אבל לא מקרוב כי ראה זיו שכינת הקב"ה שנקרא מקומו של עולם, מרחוק דווקא, ראייה חושית כהסתכלות בשמש, שמרחוק יכול האדם להסתכל בה, אבל לא מקרוב, כי אין כח בחוש הראות להסתכל בשמש, בהיותה קרובה לאדם ק"ו בן בנו של ק"ו, זוהר זיו שכינתו ית', וכן אמר משה [שמות ג, ג] 'אסורה נא ואראה' - אסורה נא היינו להתרחק מן המקום הקדוש ולא להיות קרוב לו, והכל כדי שיוכל לראות, וכן אמר ירמיה [לא ב] מרחוק ה' נראה, משמע אבל לא מקרוב".

המקום שאברהם אבינו רואה מרחוק, המקום של הר הבית, הוא המקום של הקב"ה 'כי ראה זיו שכינת הקב"ה שנקרא מקומו של עולם', וממחיש הכלי-יקר את ראיית הר הבית וראיית הקב"ה במשל של ראיית השמש, שבכדי לראות את השמש צריך לראותה מרחוק, הקרבה לשמש רק מסנוורת ושורפת... ובפרשנותו זו של הכלי יקר ניתן לקרוא את הפסוק באופן זה: 'וירא את המקום – מרחוק', כיצד ניתן לראות את המקום? רק מרחוק. ואם את השמש ניתן לראות רק מרחוק 'ק"ו בן בנו של ק"ו, זוהר זיו שכינתו ית''. השוואה נוספת שמשווה הכלי יקר את ראיית הר הבית היא לסנה הבוער, מבקש משה להתרחק בכדי לראות את זיו השכינה, 'אסורה נא ואראה'.

רחוק – קרוב

דברים אלו של 'מורא מקדש' שדווקא ההתרחקות הפיזית מ'המקום' היא זו שמקרבת אותנו לקודש, וההתקרבות היתירה מבזה את מקום בית מקדשנו, מוצאים אנו גם בדברי הרב קוק זצ"ל [משפט כהן סי' צו]:

"ודוקא ע"י הרחוק יכנס הגודל והמורא בלב... וע"י מה שאנו נזהרים מלהתקרב בהיותנו טמאים אל המקום הקדוש הרינו מקיימים מצות מורא מקדש, והוא יותר יקר מאותה היראה הבאה בדרך קירוב בעת שאין אנו מוכשרים לו. ואם הוא דבר הגון ע"פ התורה, שלא נזכיר כלל את השם הנכבד, שם העצם ב"ה, כל ימי גלותנו, מפני חסרון המקדש, ודוקא ע"י זה אנו קונים את יראת השמים... כך גם אין פלא אם תחת להתנהג עם המקום הקדוש בדרך גסות וכניסה של טומאה, שהי' בלא ספק מתנהג אם לא הי' איסור להכנס בו בטומאה כבזה"ז, הרחיקו אותנו חז"ל מלהתקרב אליו, אפי' לשם רינה ותפילה, שאין הריוח הזה כלום לגבי ההפסד של גסות הלב במקום המקודש הזה".

כדי לבאר דברים מפורשים אלו על היחס הנכון למקום הקדוש הזה, שדווקא ריחוק מביא לקרבה, עורך הרב קוק השוואה בין הכניסה להר הבית לבין אמירת שם ה'. היה אפשר לחשוב, שבגלל שנזכיר שם-שמים פעמים רבות נרבה בכך קידוש ה'. אך לא כן הדבר. דווקא הגישה העממית, הזמינה, אל הקודש, הר הבית ומקום המקדש, היא זו שגורמת ריחוק וגסות. לא רק, חלילה, למטרת ציון יום הולדת, בר מצווה, או עריכת טקס נישואין, סיור וטיול, רגשות לאומיים או רגשות רוחניים דימיוניים, אלא אפילו לא לשם 'רנה ותפילה' חלילה להכנס להר הבית. יש בכך ריחוק מ'המקום' אשר בחר ה', יש בכך פגיעה ב'מורא מקדש', 'שאין הריוח הזה כלום לגבי ההפסד של גסות הלב במקום המקודש הזה'. 

ממשיך הרב את תשובתו הנוקבת, שלא חולשה היא שלא להכנס אל הר הבית ומקום המקדש, אלא גבורה גדולה "והננו עומדים ביראה מרחוק ומצפים לחסד ד' שישוב ירחמנו ויאר לנו באור גאולה שלמה, שנזכה על ידה לטהרה גמורה, באופן שנוכל להתקרב לבית תפארתנו בכל מדת הקדושה הראויה לו". 
דווקא כח העמידה מרחוק היא זו שמקרבת את רחמי ה' שיאירו לנו אור גאולה בקרוב. הרב מביע  דרישה מאתנו, שאם באמת אנו חפצי גאולה שלמה בטהרה, ולא גאולה דמיונית, עלינו לעמוד מרחוק, ורק ע"י כך נוכל לזכות לראות ולהיראות במקום אשר בחר ה'. 

"יהי רצון מלפניך ד' אלוקינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו... ושם נעבדך ביראה!".  

הכותב הוא רב המועצה האזורית בני שמעון ורב הגרעין התורני 'אורות הקריה' - קרית גת

08.01.2018

1. סנונית מבורכת (משה אהרון )

סוף סוף קרן אור דקיקה מנצנצת בכל זאת מכיפת הסלע הזהובה.

ונקלטת בחושים בריאים של רבנים שפויים ונאורים.

רבנים שמשהו מרוח ה' האמתית נחה בכל זאת עליהם.

הקב"ה לא לחינם החליט להגביל את ההר [כמו הר סיני].

לא לחינם התיר למי שהתיר לבנות עליו מה שנבנה ומעליו כיפה זהובה

בבחינת "גולה על ראשה"] וכל זאת על מנת שתחלחל בנו התובנה כי בית שלישי שונה במהות מהבתים הראשונים שחרבו .בית שלישי ייבנה רק אם נפיק אל כל אור השמש הנשקפת מכל 360 המעלות שבכיפת הסלע..............

בקונסלציה מיוחדת וגאולית זו ,משמשמת כיפת הסלע תמרור וסמל, מראה לדרך הארוכה העומדת בפנינו בטרם בכלל נעיז לחשוב על הר הבית כעל מקום המקדש

כיפת הסלע היא מראת זהב - לזהב .

לשמש שיורדת עלי ארץ עלי ארץ .

שמש שאנו אמורים להזריח באמצעות ערכיה על כלל האנושות .

בטרם נשכיל להגיע להר ולפסגתו .

בית שליש צמוד למפלס הידיעה את ה' במובן המלא ביותר.

אין בית שלישי בלי ומלאה הארץ דעה את ה'.

ודעה את ה' היא אחדות כלל האדם [כי זה כל האדם" אגב יש בלוג שכזה]

בלי אחדות קוסמופולטית של האנושות בכללה לא שייך בכלל הרעיון של הבית השלישי.

הנה כי כן יש בפנינו מלאכה כל כך רבה של עוד הרבה דורות ואנו מתרשלים וחדלים בה. תחת זאת רבנים נבובים מרוח ה' וחמומי מוח אלילית מדרבנים בראש חוצות להעפיל להר ובמחיר דמים נורא ביותר.

הוכנו בסנוורים במקום להפיק מכפת הסלע את משמעותה הערכית הרחוקה כאמור אנו ממשיכים לשגות ולדשדש ברעיונות ארכאיים של שנות אלפיים.

משל גאולת הקץ שבזה היא עוד גאולת ביניים

כמו גאולת מצרים.

בלי שלוש אלה אין סיכוי אפילו לתחילת התהליך גם לא התודעתי

לבניין המקדש ואפילו לא עוד אלף שנה:

א. בית המקדש השלישי לא יהא מרכז או פולחן של קורבנות רחוק מזה

ב. הוא ייבנה אך ורק בהסכמה ובהשתתפות כלל אנושית

ג. ייבנה מראשית על בסיס שיהא בית תפילה לכל העמים.

הנה כי כן מה עוד רבה הדרך לגאולה



והנותן חמישה לצדקה תבואהו ברכה

דווח על תגובה לא ראויה
08.01.2018

2. ישר כח גדול! (ישראל אבירני)

ישר כח גדול!

דווח על תגובה לא ראויה
08.01.2018

3. ונאמר לאלו שמעדיפים להתרחק (מנדל)

שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. אל תעלו תהנו מהריחוק אבל אוהבי השם יעלו בגאון.

דווח על תגובה לא ראויה
08.01.2018

4. אשתי לא קנתה את הרעיון של הריחוק המקרב (בן שלמה)

אי אפשר לאסור את המותר.

הריחוק ממקום המקדש (מחנה שכינה) עצמו כל עוד אין לנו אפר פרה אדומה ואין לנו אפשרות להקריב בטומאה, הוא אילוץ שמעיד על גודל קדושת המקום.

הריחוק משאר הר הבית (מחנה לוויה) בזמן שמבחינה הלכתית ניתן לעלות לשם בטהרה, נובע מחוסר אכפתיות ומניכור למקדש.

למה אנשים רגילים לא אוסרים על עצמם קרבה לנשותיהם בזמן ההיתר ומתרחקים ומתנכרים לחצרות בית ה'???

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

5. כולם יודעים מי נשארו לשבת מרחוק... (אסף פריד)

עם ישראל חוזר להר הבית
עם ישראל מתקדש ומתקדם לבניין הבית
הבחירה בידכם:

להתקדש, לעלות ולבנות.
או לשבת מרחוק עם החמור...
ולצפות מהצד על הגאולה

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

6. כך היא דרכה של תורה (ישראל)

דרכה של תורה היא מתוך דיון הלכתי ער. וחשוב שישמע הדיון. וחשוב יותר ששני הדעות יכובדו, משני הצדדים עומדים תלמידי חכמים גדולים.
באופן אישי, תמיד בדיון על הר הבית (בלי להיכנס לכל הדיון ההלכתי) אני נזכר בדעת הרבנים לפני כ100 שנה נגד העליה לארץ ישראל, וכמה איננו ראויים, ואיך לא נדע להתמודד עם כל ההלכות בארץ, ושבארץ יהיה רק מלכות יהודית שומרת תורה ומצוות ולא חילונים וכו...
קומץ רבנים ששיתפו פעולה עם הציונות סברה אחרת וחטפה הרבה על התפיסה שלה.
כיום אני חושב שהוכח מי צדק. האם יכול להיות שההיסטוריה חוזרת? האם רבני הציונות הדתית באמת הולכים אחרי תפיסת העולם של רבותיהם?
סתם נקודה למחשבה...

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

7. יסודי ביותר (א.מ)

הריחוק בסוף מוביל לשיכחה לוויתור על האידאל
אם כל עמ"י היה חושב כך היינו מגיעים למצב של ויתטר על מוסד המקדש והקורבנות וטענות על הפגאניות של העניין. כבוד הרב שכתב נתן וורט יפה
אבל אנחנו דנים בעיניין ההלכתי שהוא נר לרגלנו ולא נאסןר את המותר. פשיטא שאם הלכתית מותר לעלות אז חובה לעלות ולעשות וה יחזקנו מלמעלה
ואין ספק שהרמבם שאומר בהקדמה למשנה תןרה ובאיגרותייו שהמצוות נועדו לכל זמן. היה היום אומר לנו לברר את הצד ההלכתי ולא אומר לנו הריחוק מקרב שרבי יהודה הלוי כמובן נגד זה לפי משל הרוקח שאנו צריכים לעשות את מצוות התורה בלי לשאול וה משמים ידאג לנו

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

8. מה שרחוק מהעין רחוק מהלב (אברהם)

מה שרחוק מהעין רחוק מהלב

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

9. הציטוט מהר קוק הוצא מהקשרו (ישראלי)

הרב קוק מדבר רק על מקום המקדש שאליו אסור על פי ההלכה להיכנס, ולא על הר הבית.

הניסיון לאסור עלייה להר הבית בגלל האיסור להיכנס למקום המקדש. שקול לאמירה שאסור לעלות לארץ ישראל כי בתוכה נמצא הר הבית שאסור לב"ק ולאשה נידה להיכנס אליו...

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

10. יישר כח על הוורטל'ך אך לא כך פוסקים הלכה. (יהודה)

הנושא נדון בסדר קדשים וברמב"ם ונושאי כליו, ולא בוורטים מן הנביא. (וורטים שהמלאכה להופכם איננה קשה כלל).

הנושא נטחן כבר עד דק. ובאמת חבל שכת אחו שמצדדים בטי עלייה, אינם מביאים תשובות ניצחות לטענותיהם. הייתי ממש חפץ שיהיה דיון פורה ומלמד. הכתיבה מראה על עניות הכותבים. וחבל.

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

11. וורט שהפוך מדברי הרמב"ם (ארציאלי)

הרמב"ם במורה נבוכים נותן הסבר שהתורה לא כתבה במפורש על הר המוריה, כי אם הגויים היו יודעין שבמקון הזה הוא 'תכלית התורה' היו נלחמין עליו עם ישראל בחוזקה (נ"ל מו"ר ג כה). כל כך חשוב שמקום המקדש יהיה בידינו, שבשבשיל כמה שנים שהוא יהיה בידינו ולא בידי הגויים התורה הסתירה אותו.

עכשיו הבחירה ביד הקורא איזה הסבר להעדיף. האם את הסבר הרמב"ם שמחייב לדאוג שהר הקודש יהיה בידינו ולא ביד אויבינו. או את הסבר הרב הכותב שמבקש שנברח מהקודש...

נ.ב. הרב הכותב ניסה לדייק מפסוקי העקידה, אבל שכח פסוק אחד חשוב. התורה כותבץ במפורש: 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה' - תפקיד הר ה' הוא להראות בו ולא לברוח ממנו...

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

12. אל תניחו תפילין, אל תתפללו. (אברהם בלוך)

תראו את המצוות, את כל שיש בו טוב וקדושה בעולם - אבל מרחוק! רק ככה תתחברו אל המצוות בצורה העמוקה והבריאה ביותר.

בית כנסת הוא קדוש? והתפילין, הן קדושות? יש קדושה בספר תורה או בתפילה? במניין שורה השכינה, בברכות יש מעלה רוחנית ולימוד תורה מוסיף קדושה לעולם?

הכל סבבה - מרחוק!

דווח על תגובה לא ראויה
09.01.2018

13. אכן הריחוק מקרב אך לפי מאמר זה הריחוק הוא האידיאל ולמעשה הוא מרחק. (משה פואה)

ימי האיסור והריחוק של אישה לבעלה יוצרים קירוב מאוד גדול לאחר טבילת האישה במקווה. אוי לנו אם היינו אומרים שלכן המצב הכי טוב למעשה הוא "וארשתיך לי לעולם", כלומר לעולם להיות במצב של איסור וריחוק מהאשה כימי האירוסין, כמובן, מצב זה היה מביא תוך דור לסוף העולם.
כך גם בעניין איסור העלייה להר הבית ללא טבילה חמורה, גורמת לכך שלאחר הטבילה נוצר קירוב מאוד גדול בין האדם לאלוקיו.
כפי שבהלכות שבין איש לאשתו יש דברים שאסור לעשות גם כשמותרים כך גם בהלכות "מורא מקדש" יש הלכות שאסור לעשות גם כנטהרים ככניסה למקום קודש הקודשים.
אך חייבים לדייק מהם הדברים שמותר לעשות ומהם הדברים שאסור לעשות בכל מצב כאשר טהורים וכאשר טמאים.
אסיים בכך שראיתי לאחרונה מספר מאמרים של רבנים האוסרים עלייה להר הבית אשר מבוססים על דברי השקפה ואגדה, ולא על פי הדרך המקובלת בשו"תים (פרט לרב אבי סילבסקי) והדבר מוזר בעיני מאוד.

דווח על תגובה לא ראויה
11.01.2018

14. להג ארכאי שיוביל לנהרות של דם ולחילול שם שמים (משה אהרון )


אפשר להיות מלומד ויודע תורה ולדעת אף לצוטט בלי סוף גדולי תורה .
אבל רוח אמיתית של להריח ולהבין במציאות במהות אופייה של זו הגאולה אין בכם.
הרי אם תביטו ממעוף הציפור תיווכחו שגאולה זו כגאולת הקץ שונה היא בהרבה מהויות
מגאולה שאתם מכירים ושוגים בה
ראשית היא אמורה להיות גלובלית כגאולת האנושות כולה.
וזה אומר התנהלות שונה ואחרת וכבר מלכתחילה
שנית ההשגחה הכתיבה התנהלת ומתכונת גאולית כל כך שונה ממה שאתם מכירים
וגדולי ישראל צפו בעבר
והמתכונת היא שהאתחלתא נבנית בכוונה תחילה על ידי ישות מדינית חילונית ועל ידי דיספלינה הקרויה דמוקרטיה
את זה קבע הקב"ה וכיצד יש בכם העוז והחוצפה לומר כי אנו בגחמותינו ובפילפולנו
נתעלם ממגמה אלוקית זו ונכפה עליה ההררים של מדרשים ארכאיים ולא רלוונטיים.
אם זה היה מסתכם רק בשעשוע רעיוני פילוסופי ניחא .
אך זה כרוך בשפיכות דמים נוראה ומתמשכת .
אם תמשיכו כך גם נהרות של דם יציפו אותנו
וגם לא תבנו מקדש .
וגם האתחלתא תתחרבש למערבולת נוראה של חבלי גאולה קשים
לעוד מאה שנה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר