"הוריי שלחו אותי לגן ילדים דתי למהדרין. מישהו דיבר על הדתה? "

אברי גלעד תוקף את קמפיין ההדתה וטוען שהוא מונע משנאה ופחד "שכל רוח קלה מחוץ לבית תמוטט את הערכים שההורים מאמינים בהם. אולי גם פחד שאין ערכים כאלה"

חדשות כיפה משה ויסטוך 16/07/17 08:48 כב בתמוז התשעז

"הוריי שלחו אותי לגן ילדים דתי למהדרין. מישהו דיבר על הדתה? "
אברי גלעד, צילום: פלאש 90. אורן נחשון

'קמפיין ההדתה' נתקל בהתנגדות חריפה וביקורות רבות בעיר מצד הציבור הדתי לאומי. אתמול (שבת) הצטרף למעגל המבקרים העיתונאי אברי גלעד.

בדף הפייסבוק שלו כתב גלעד: "גדלתי בבית אתאיסטי לגמרי. אבא שלי אמר שאלוהים מת באושוויץ, והוא היה שם כדי לראות את זה מקרוב".

עם זאת, הוא מציין כי החינוך שקיבל מילדותו לא בהכרח תאם לרוח זו, "הוריי שלחו אותי לגן ילדים דתי למהדרין, אוהל יעקב, בשכונת ילדותי- קטמון, ירושלים. כל בוקר היינו שרים אדון עולם, והייתי מחוייב לחבוש כיפה באופן קבוע".

גלעד בטוח שמוסדות החינוך אליהם נשלח לא פעלו בחלל ריק מכיוון שקיבל חינוך משמעותי גם בבית, "מישהו דיבר על הדתה? לא. האם הפכתי לדתי? ממש לא. למה? כי הוריי ידעו שלא משנה מה ילמדו אותי בגן או בבית הספר, משקלו של החינוך בבית הוא המכריע, וכל גוון אחר אינו מאיים על החינוך הביתי, רק מוסיף הכרות וחיבור עם אנשים אחרים שחולקים את המרחב הישראלי איתנו. לא פחדנו מהם, אלא לקחנו מהם את מה שידעו לתת, במקרה שלנו את גן הילדים הטוב ביותר בשכונה,  וזהו".

בהמשך הוא הוסיף כי כל הפרסומים על הדתה, נובעים ממקורות מאוד בסיסיים, "כל קמפיין ההדתה מעציב אותי נורא. הוא מריח משנאה ומפחד. שנאה שבנויה על אי היכרות עם המגזר הדתי שעם כל חסרונותיו הוא אחד המנועים החזקים בישראל היום, בנתינה, בערכיות, בקהילתיות, באנושיות, ופחד שכל רוח קלה מחוץ לבית תמוטט את הסמכות ההורית להנחיל את הערכים שההורים מאמינים בהם. אולי גם פחד שאין ערכים כאלה ולכן כל ערך יכנס לוואקום בבית וישתלט".

 

העיתונאי הוותיק ביקש להבחין בין שני סוגים של דתיים ולימודי יהדות, "לא שאין דוסים שנכנסים למוסדות חינוך עם יומרות מיסיונריות, ברור שיש, והם צריכים להיזרק בתקיפות החוצה, אבל אלה המיעוט. הרוב- אנשים ונשים טובים וטובות, שרוצים לתת ממה שהם למדו לאלה שצריכים מישהו שיראה להם את השורש המשותף של קיומנו כאן. ללא יהדות על צדדיה ההיסטוריים, הטקסיים, התרבותיים, אין לנו שורש משותף, וכל קבוצה לנפשה. כך לא נשרוד, כך לא נשגשג כאן".  

לסיום הוא כתב: "אני חילוני גם היום. לגמרי. ועם זאת יודע פרשת השבוע, עורך קידוש, לומד חסידות, מחזיק חברים על הספקטרום הדתי, מדתיים לייט עד רבנים נחשבים. זה מוסיף לי המון, זה מחזק את הקשר שלי לארץ הזאת, זה נוטע בי תקווה שגם מול קשיים נוראיים שיגיעו משכנינו החינניים, נעמוד ביחד.  מה האינטרס לקרוע אותנו איש מרעהו? למה שנשתף עם זה פעולה?"