דרישה מהרבנות הראשית: אל תתערבו כשאנו "עושים לנו רב"

בתנועת ש"ס מנסים להרחיב את סמכויות הרבנות הראשית במתן "כשירות" למי שיבקשו להתמנות לתפקידי רבנות שונים. אלעד קפלן סבור שמדובר בצעד נוסף שנועד להילחם בציונות הדתית

חדשות כיפה עו"ד אלעד קפלן 21/01/18 14:34 ה בשבט התשעח

דרישה מהרבנות הראשית: אל תתערבו כשאנו "עושים לנו רב"
חברי מועצת הרבנות בישיבה, צילום: דוברות הרבנות הראשית

הצעת חוק חדשה של חה"כ יואב בן-צור מסיעת ש"ס, שעולה השבוע לדיון בוועדת שרים לחקיקה, היא הכרזת מלחמה נגד רבני הציונות הדתית.

הצעה זו מבקשת להרחיב את סמכויות הרבנות, כך שתוכל להעניק "כשירות" למי שרוצה לכהן כרב יישוב, רב אזורי או רב שכונה. לפי דברי ההסבר של ההצעה: "לא יכהן רב בתפקידים האמורים אלא אם כן קיבל הוא כשירות לכהן מאת מי שהוסמך לכך על ידי מועצת הרבנות הראשית".

ההצעה מבקשת לעגן בחקיקה ראשית את הווטו של הרבנות על מינויו של כל רב בתפקיד ציבורי במדינת ישראל. סמכות זו כבר קיימת בחוק בחלק מתפקידי הרבנות האחרים, למשל במתן תעודת "כושר" לרבני עיר.

המשמעות היא עריכת מבחנים נוספים, מעבר למבחני הרבנות הרגילים, לאלו המבקשים לקבל את התעודה. לאחר מבחנים אלו מועצת הרבנות הראשית נדרשת לאשר את מתן ה"כושר" לכל תפקיד.

דרישה זו אינה נובעת ממקור הלכתי כלשהו, אלא מצורך פוליטי בלבד. מה שקובע את התאמתו של רב לקהילתו הוא הקשר לציבור, לא מבחנים כאלו ואחרים. תוצאות השיטה מדברות בעד עצמן: בערים מסוימות, כאשר ביקשו למצוא רבנים קשובים עם חיבור לחברה הישראלית, מצאו שיש מחסור ברבנים עם אותו "כושר" נדרש.

המעורבות הרבה של הממסד הדתי בתהליכי המינוי הביאה לכך שרבנים רבים, ובפרט מתוך הציונות הדתית, נמנעו מלגשת למבחני ההלכה הנדרשים למתן תעודות כושר, שמחייבים לימוד של מספר שנים, מתוך הבנה שהממסד ממילא יחסום את דרכם באם יבקשו להתמודד על תפקידים אלו. כתוצאה מכך, כאשר ישנם תפקידים פנויים, גם אם יש סיכוי כלשהו לבחירתם, אין בנמצא מועמדים מתאימים עם תעודת הכשירות הנדרשת – אותה לא ניתן להשלים בזמן קצר. וממילא, אם מועמד כזה או אחר אינו אהוד על אנשי הממסד, הסמכות למתן כושר כוללת גם את הסמכות לקחת אותה בחזרה.

בעוד שהצעתו של חה"כ בן-צור מנסה ליצור מצג של הסדרה טכנית ותו לא, היא בפועל חותרת לצמצום השפעתו של הציבור על בחירת רבניו. ראוי היה שהרבנות הייתה עמלה על חיזוק הקשר לציבור, לא על התגוננות מפני בחירותיו העצמאיות.

התגוננות זו מעידה על הודאה באשמה, שכן היא מלמדת שהממסד הדתי הפנים שאילו הציבור ייבחר את נציגיו בעצמו, אופי הרבנים אשר יתמנו לתפקידים ציבוריים יהיה שונה באופן דרמטי מהמצב היום.

האמת הפשוטה היא, שהציבור אינו זקוק לאישורה של מועצת הרבנות הראשית כדי לבחור לעצמו רבנים ראויים. זה נכון כפל כפליים כאשר מדובר ברבני יישוב ורבני שכונה, שנמצאים בקשר יום יומי עם הקהילות עצמן וישנה חשיבות עצומה שהחיבור בין הצדדים יהיה מבוסס על הסכמה והערכה.

הדרישה "עשה לך רב" אינה כוללת פיקוח או חלוקת תעודות כושר על ידי מועצות כאלו ואחרות. הדרך לשירותי דת טובים יותר היא חיזוק מעמדו של הציבור בקבלת ההחלטות, פתיחת השער לרבנים שמבינים את צרכי החברה והתאמת השירותים לכל קהילה וקהילה.

זה קורה כבר היום ביישובים ובשכונות רבות. הצעת החוק הזאת, שאולי תמימה למראה, תגביר את האפקט המצנן, שקיים ממילא בתפקידים אחרים, כאשר פוסקים ומלמדים, שהעמידו תלמידים הרבה, נמנעים מלגשת לתפקידים ציבוריים. אם ההצעה הזאת תתקבל החברה הישראלית ועולם התורה יצאו שניהם מופסדים.

הכותב הוא מנהל מרכז הסיוע והמחלקה המשפטית בארגון 'עתים'