מצעד הנגזלות: הדמוקרטיה על פי בנט

בנט לא העלה על דעתו את העליהום הציבורי שיתחולל בעקבות שריונו של אלי אוחנה, אך הרוויח בדבר אחד: הציבור הזניח את שריונה של ענת רוט במקום ה-15 ברשימה, אירוע שמנוגד לכל אמת מידה של דמוקרטיה

חדשות כיפה אסף גרינוולד 28/01/15 16:58 ח בשבט התשעה

מצעד הנגזלות: הדמוקרטיה על פי בנט
דוברות, צילום: דוברות

בנט לא העלה על דעתו את העליהום הציבורי שיתחולל בעקבות שריונו של אלי אוחנה במקום ה-8 ברשימת הבית היהודי. רבנים, אנשי חינוך ורוח, עיתונאים וכל בעלי הדעה שהציונות הדתית קרובה לליבם - כולל חברי הכנסת של הבית היהודי עצמם - לא חוסכים מאז היוודע הדבר את שבט ביקורתם מיו"ר המפלגה, ברשתות החברתיות, בגופי התקשורת, בקבוצות הוואטסאפ ובשיחות הסלון והמסדרון. יש מהם כאלו שאף החלו לפקפק באמונה שבנט הוא אכן קרוב משפחתו של המלך היווני מידאס, אותו אחד שהפך לזהב כל חפץ בו נגע באצבעותיו.

אך לצד ההפסד בפופולריות בקרב קהל המצביעים של הבית היהודי - הפסד שכרגע קשה להעריך את היקפו (ממבט ראשון נראה כי מדובר בנזק של עשרות אחוזים בתמיכה במפלגה, אך כאמור עוד מוקדם להעריך) - בנט דווקא יכול לרשום לעצמו הישג אחד משמעותי מהסיפור הזה, שאולי רק בשבילו היה שווה כל הבלאגן: התמקדותו של השיח הציבורי, ברובו המוחלט, בשריונו של אוחנה, והזנחת האירוע המדהים של שריונה של ענת רוט במקום ה-15 ברשימה, במשבצת השלישית ששוריינה לאישה; אירוע שמנוגד לכל אמת מידה של דמוקרטיה, של הכרעת הרוב, ואולי יותר מכך - של מוסר ושל כבוד הדדי. בעיני מדובר, ייתכן, אף בגזל של ממש.

אינני מכיר ברמה האישית את דעותיה של ענת רוט: לא ידועה לי עמדתה בנוגע לסוגיה הכאובה של יחס בתי הדין הרבניים למאות מסורבות הגט הקיימות בישראל; לא ברור לי יחסה לסוגיית הגיור הדרמטית ולהצעת החוק בנושא; לא נהירות לי לחלוטין עמדותיה בנושאים מדיניים. האמת היא שזה גם לא כל כך רלוונטי כרגע. הדבר היחיד שרלוונטי הוא, שרוט התמודדה בפריימריז על מקום ריאלי ברשימת הבית היהודי, ולמרות התמיכה המאסיבית וחסרת הפרופורציות בה מצד בנט, כשלה; זאת, לאחר שציבור המצביעים אמר לה, ולבנט, שיש בעיניו מועמדות ראויות יותר לייצוגם בכנסת. כך, העניקו המתפקדים מספר גבוה בהרבה של נקודות לרבנית יהודית שילת ולאשת החינוך שרה אליאש ודחקו את רוט למקום ממנו רואים את הכנסת רק עם משקפת. אבל את בנט זה לא כל כך ריגש וללא היסוס דחק את נבחרות הציבור למקומות לא ריאליים והצניח את המפסידה רוט למקום ה-15 והריאלי, על אפם ועל חמתם של עשרות אלפי המתפקדים. אם אתם שואלים אותי, החלטה זו משולה לאמירה מצידו של היו"ר למצביעי הבית היהודי בכלל ולתומכיהן של שילת ושל אליאש בפרט: כן, שמעתי את דעתכם. אבל עם כל הכבוד, היא חשובה בעיני כקליפת השום.

הדברים לא מסתיימים כאן. אמנם את הפגיעה המשמעותית ביותר ספגו כאמור שילת ואליאש (ושילת במיוחד, שכן לפני שריונה של רוט מקומה בכנסת הבאה של שילת היה כמעט ודאי וכעת סיכוייה קלושים), אך ראוי שנתייחס לנשים הנוספות שהשקיעו ממיטב מרצן וכספן לצורך ההתמודדות בפריימריז. חשוב לציין, שכל הנשים שהתמודדו עשו את החישוב הבא, בטרם החליטו סופית על ריצתן: תקנון הבית היהודי קובע הצבת אישה בכל חמישייה; הסקרים מדברים על 15 מנדטים, בערך, לבית היהודי; ואיילת שקד ושולי מועלם צפויות לתפוס מקומות גבוהים מאוד ברשימה, לאור התמיכה הציבורית הרחבה בהן. מכאן, שהצ'אנס היחיד של אשה נוספת להתברג במיקום ריאלי ברשימת הבית היהודי הוא דרך השריון האחרון שהובטח לנשים, בחמישייה השלישית.

וכך, נשות עשייה חרוצות ומבטיחות שמו את השגרה בצד והשקיעו את כל-כולן בגיוס תומכים ומצביעים לקראת הפריימריז: העיתונאית והפובליציסטית הוותיקה סופי רון מוריה התפטרה מ-"מקור ראשון" וחרשה את הארץ בשיחות עם פעילים ובהשתתפות בפאנלים; אשת החינוך המצוינת חגית גיבור השאירה את הילדים בבית והפגינה נוכחות בכל פינה בישראל; וגם אשת התקשורת חני לוז, נציגת המגזר המוסלמי אנט חאסכיה והפעילה החברתית לזכויות נשים בתיה כהנא דרור פינו את היומן לטובת מטרה אחת ויחידה: הגעה למשבצת השלישית ששוריינה לייצוג נשי ברשימת הבית היהודי.

כאמור, המצביעים אמרו את שלהם והעניקו את המקום לרבנית המוערכת יהודית שילת, אולי אחת הדמויות הבודדות בציונות הדתית שזכו לתמיכה הן מהצד החרד"לי והן מהצד המתון לייצוג המגזר בבית המחוקקים.

אבל כעת מסתבר שהכל היה בלוף. בנט החליט, מראש ומלכתחילה, שהאשה השלישית ברשימה תהיה ענת רוט. הוא קיווה להשיג את המטרה בכלים דמוקרטיים, אך משכשל, לא היסס מלהשתמש בשריון שהובטח לו לצורך כך.

אם היה בו שמץ של יושרה, היה בנט מודיע על שריונה של רוט לפני הפריימריז. כך, היו הנשים שהתמודדו מוותרות על התענוג מראש וחוסכות לעצמן אלפי שעות עבודה; מאות אלפי שקלים; ובמקרים מסוימים אף את מקום עבודתן.

אבל לבית של בנט חוקים משלו.

ואל תצפו שהוא יתנצל על כך.

(צילום: דוברות)

מצעד הנגזלות: חאסכיה; רון-מוריה; אליאש; שילת; גיבור; לוז; וכהנא דרור.

הכותב הוא חבר בארגון אמונת חכמים