אין הרבה הזדמנויות בהן ניתן לצאת למרחב הציבורי כדי להביע כאב על מציאות עגומה בה נשים בסיכון מנוצלות באכזריות. מציאות בה אבות חושבים שלכבוד בר המצווה, הילד שלהם צריך לעבור טקס בגרות בבית בושת. מציאות בה אנשים נורמטיביים מזמינים נשים בזנות למסיבות רווקים, תחת שם הקוד "חשפניות", כשכולם יודעים לאיפה זה באמת מגיע.
זה לא דמיון או מציאות מרוחקת. הדברים הללו מתרחשים כאן, במדינת ישראל 2017. לפי הסקר הלאומי של משרד הרווחה, ישנם כיום כ-12,000 נשים וגברים בזנות, רבות מהן אמהות חד הוריות שנקלעו למצוקה כלכלית כ-1000 מהם קטינים.
הזנות מביאה איתה פגיעות פיזיות קשות אך גם תופעות של פוסט טראומה ופגיעות נפשיות. בכדי לשרוד, נשים רבות הכלואות במעגל הזנות משתמשות בסמים כדי לא להרגיש, להתנתק, לא להיות במקום כשהן עם "לקוח". זוהי תחילתו של מעגל קסמים בו חלק גדול מהכסף אותו מרוויחה האישה הולך לסמים שמטרתם לאלחש את כאב הזנות. מובן, אם כך, מדוע הרוב המוחץ של הנשים בסקר הלאומי אמרו שהיו רוצות לצאת מהזנות לו יכלו.
הזנות מפילה חללות מכל המגזרים. ברגע שאת נערה או אישה בסיכון, קיום מצוות לא יגנו עלייך מפני המלכודת. כולם יודעים מה קורה בחופי הכנרת או בכיכר החתולות. אלו מקומות מסוכנים מאוד לנערות שברחו מהבית ומחפשות חום ואהבה. הניצול אורב מעבר לפינה. אבל גם ה"לקוחות" הם מכל המגזרים ורבים מהם אנשי משפחה שנתפסים בעינינו כנורמטיבים, כך לפי דיווחי הנשים.
בשנים האחרונות חל מפנה ביחס של הציבור הדתי לתופעת הזנות. חה"כ שולי מועלם רפאלי (ביחד עם חה"כ זהבה גלאון) מובילה את קידום החוק להפללת לקוחות זנות ושיקום הנשים שעבר בקריאה טרומית בסוף מושב הקיץ. רבניות מהמגזר השתתפו בסיור בתל אביב ונפגשו עם נשים שנמצאות בתהליך שיקום מהזנות. בנוסף, עשרות רבניות מובילות בציונות הדתית חתמו על קול קורא המגייס את הציבור הדתי למאבק בזנות. לצד אלה, הוקמה השנה קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות אשר כוללת את הארגונים המובילים במגזר (בני עקיבא, רבני צהר, בית הלל, בת מלך, בת עמי, רבני קהילות, פורום הנשים של הבית היהודי, אמונה, הקיבוץ הדתי, נאמני תו"ע ועוד). הקואליציה הפיקה קול קורא לחברי ועדת שרים ביחד עם ארגוני הסיוע והטיפול כדי לקדם את העברת החוק להפללת לקוחות ושיקום הנשים בזנות. כעת עובדים בקואליציה על פרויקט סלי מזון לנשים שמנסות להשתקם ומוצאות את עצמן שוב במצוקה כלכלית.
הזנות היא מציאות כואבת, אפילה ועמוסת עוולות. קשה להיחשף לזה ולהישאר אדישים.
לו היו אומרים לכם שאלפי נשים במדינה סגורות בדירות ועוברות התעללות, לא הייתם מסוגלים לעבור הלאה. אך דווקא כלפי הזנות קיימת סלחנות מסוימת בחברה הישראלית והעלמת עין מהפגיעה הקשה שהיא יוצרת.
ביום חמישי הקרוב תתקיים העצרת השנתית לזכר ג'סיקה שעבדה וחיה בבית בושת ברח' הירקון בתל אביב ושם התאבדה לפני כשנתיים. חברותיה תארו את סדר יומה כך: לקראת 18:00 הייתה מתעוררת, שותה וודקה ולוקחת סמים, מקבלת 20-30 "לקוחות" בערב והולכת לישון עד ליום הבא. כך נראו חייה עד שלא יכלה יותר והתאבדה. חוץ מג'סיקה, עשרות נשים מתו בזנות בשנים האחרונות, חלקן בשל אלימות פיזית קשה שספגו מה"לקוחות".
בשנה שעברה היינו בערך 10 שומרי מצוות מתוך 300 משתתפים בעצרת. אני מתפללת שביום חמישי הזה נראה נוכחות משמעותית יותר של נציגי הציונות הדתית. הרי לזאת בדיוק חונכנו: לקחת אחריות חברתית, להוסיף אור ולתקן, לא להיות אדישים. בואו.
הזמנה להפגנה
הכותבת היא מנהלת ארגון קדמה, רכזת תחום המאבק בזנות בלשכת ח"כ שולי מועלם רפאלי ורכזת שותפה של קואליציית הארגונים הדתיים למאבק בזנות.