השבוע הראשון היה קשה. קשה מאוד. החלל שהשאיר אחריו, שדומה היה שנסגר במעט, חזר שוב לדמם. תחושת האובדן חזרה והכתה ללא חמלה.
בא' אלול, לפני עשרים וארבע שנים, נכנסתי להיכל כתלמיד שיעור א'. שני נפילים ישבו בקדמת בית המדרש. ממערב לארון ישב מייסד הישיבה, מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל. ממולו ישב רעו ועמיתו, מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין, הריני כפרת משכבו.
במשך עשרות שנים פתחנו את 'זמן אלול' לצלילי שיעור הפתיחה של הרב ליכטנשטיין. שיעור הפתיחה שהיווה מופת למדני וגולת כותרת של שיעורי הרב, היה צלצול הגונג שבישר את בואה של השנה החדשה. בשיעור הפתיחה היה בוחר הרב נושא מרכזי במסכת, מפרק אותו לרסיסים ואז בונה ממנו ארמון למדני לתלפיות.
השנה בא' אלול, שוב המה בית המדרש. קולות הבחורים מילאו את ההיכל הגדול שהתפקע מקולה של תורה. שיעור הפתיחה שהעביר ראש הישיבה, הרב ברוך גיגי שליט"א, היה מרשים ומקיף. פורחת הייתה הישיבה, פורחת ולבנה ככלה ביום חתונתה.
רציתי להצטרף לחגיגה, רציתי לשמוח בשמחתה של תורה. אבל את אשר הלב חשק, החלל שבנפש עשק. צפיתי במסיבה הגדולה כשעין אחת דומעת משמחה והשניה מכאב. הרב, אתה חסר.
* * *
כבר תשע שנים, מאז התמניתי לר"מ, שבתחילת השנה אני ניגש אל שולחנו של הרב בקדמת בית המדרש וחולק איתו רשמים על המחזור החדש שהגיע. השנה לא ניגשתי, התקשרתי. את הטלפון בביתו של הרב הרימה אשתו. 'רציתי לספר לך שהשנה יש לנו מחזור מצויין.', פתחתי בהתרגשות, 'חברה נהדרים שלומדים מאוד יפה'. 'ניסי ניסים', ענתה טובה בהתרגשות, 'איזה יופי שהמפעל שלו ממשיך לצמוח'. 'לא רק ניסים' השבתי מיד, 'הוא עבד על זה קשה'.
טובה ליכטנשטיין השתהתה קמעא ואז אמרה בשקט. 'זה נכון. הוא עבד מאוד קשה על זה. כל מה שהוא השיג בחיים הוא השיג בעבודה קשה. שום דבר לא הגיע לו מההפקר. רק בעבודה קשה ובעמל'.
'טוענים גם על בעלי וגם על אבא שלי (הרב סולובייצ'יק זצ"ל) שהם השפיעו השפעה עצומה על הדור. זה נכון מאוד. אבל מה שאנשים לא מספיק יודעים זה ששניהם עבדו על זה מאוד קשה. שניהם העבירו שיעור יומי במשך ארבעים שנה. ככה, ורק ככה משפיעים על דור'.
הנחתי את השפופרת והרהרתי. מספר שעות מוקדם יותר קבלתי לידי את הספר 'ראשית הנזר' על מסכת נזיר, שכתב הרב נעם ורשנר שליט"א. הספר, שקיבל הסכמות נלהבות מרבנים חשובים מאוד, הוא ספר למדני מהשורה הראשונה. הספר שילב ניתוח חד ומדוייק של הסוגיות, עם היקף ידיעות למדני מרשים, ועם ניסוח קולח ונוח לקריאה. מבלי להמעיט בחשיבותם של ספרים אחרים, הספר הוא יצירת מופת נדירה.
הרב נעם ורשנר למד בישיבה התיכונית 'נווה שמואל', אצל ר"מים וראשי ישיבה שרובם היו תלמידיו הישירים של הרב ליכטנשטיין. אחר כך המשיך ולמד בישיבת ה'הסדר' בירוחם אצל הרב אליהו בלומנצוייג שליט"א, מזקני תלמידי הרב ליכטנשטיין. משם עבר ל'כולל הגבוה', בו למד ישירות אצל הרב ליכטנשטיין עצמו.
איני יודע כמה מהאנשים שלומדים תורה בישיבה בעכו, מפיו של הרב נעם, יודעים שהם זוכים לקבל תורה מכוחו של הרב ליכטנשטיין. איני יודע כמה מהאנשים שמתענגים על הספר 'ראשית הנזר', יודעים להכיר טובה גדולה גם לרב ליכטנשטיין. איני יודע וזה גם לא חשוב.
הרב ליכטנשטיין גידל במשך ארבעים שנה אלפי תלמידים שמשפיעים ומוסיפים אור כמעט בכל מקום בחברה הישראלית. אין כמעט תחום בחברה הישראלית שטביעות האצבע העקיפות של הרב ליכטנשטיין לא נוכחות בו. תלמידי הרב מפוזרים בתחומי התורה, החינוך, המשפט, הרפואה, האקדמיה, וההי-טק. ככה משפיעים על דור.
* * *
לאנשי רוח יש שתי דרכים להשפיע על הדור. האחת היא לכתוב מאמרי הגות בענייני השעה, ולדבר בפני קהל רחב בפורומים שונים. כך משפיעים אנשי רוח השפעה חשובה אך מצומצמת על הדור הנוכחי. הדרך השנייה העומדת בפני אנשי רוח היא ללמד ולטפח תלמידים במשך שנים ארוכות. כשאותם תלמידים יתבגרו ויעצבו את הדור הבא ההשפעה תהיה רחבה הרבה יותר. הרב ליכטנשטיין לא זלזל בכלל בדרך הראשונה, אבל את עיקר הכסף שלו הוא שם על הדרך השניה.
המאמר יפורסם בעלון השבת 'שבת בשבתו'