תעזבו אתכם לרגע מפרשת בראשית, סיפור גן עדן הטבעוני וכל זה. כעת תדמיינו שאנחנו בתקופה הפליאוליתית (תקופת האבן הקדומה שארכה כשניים וחצי מיליון שנים והסתיימה לפני כעשרת אלפים שנים). ועכשיו תתחילו לקרוא את הטור.
חסידי שיטת התזונה הפליאוליתית טוענים שאם נאכל כמו בימים ההם, נראה ונרגיש נמרצים, רזים ובעיקר בריאים. ואכן, אלה שאימצו את שיטת תזונת הפליאו מדווחים על ירידה במשקל תוך הרגשת שובע.
עם זאת, כאן המקום לשאול שתי שאלות: אחת, מי באמת יודע מה האדם הפליאוליתי אכל? (המחקר הארכיאולוגי חלוק מאוד בעניין הזה). שתיים, מי אמר שהאדם הפליאוליתי היה בריא? במיוחד כשלמרבה הצער הוא חי רק כ- 32 שנים.
היה היה: "תזונת הפליאו" נכתבה על ידי הפילוסופית ד"ר לורן קורדיין מאוניברסיטת קולורדו, שטענה כי תזונת האדם בתקופה הפליאוליתית היא התזונה היחידה שמתאימה לבני אנוש מבחינה גנטית. לפי התאוריה שלה, התקופה החקלאית (שהחלה לפני כעשרת אלפים שנה ושמאז התחלנו לאכול דגנים, קטניות וירקות שורש), הביאה עלינו מחלות כמו סוכרת, השמנה, מחלות לב, סרטן ומה לא... . זאת ועוד, הצלחת של מר קדמוני הכילה בעיקר בשר צייד, לצד ירקות שאותם הוא ליקט. לכן, היינו מצפים שאלה יהיו המאכלים הבלעדיים בצלחת הפליאוליתית המודרנית. אך לא. התפריט "המתחדש" כולל פשרות רבות, כגון: אכילת ביצים, גבינות שמנות כמו גבינה צהובה, שמנת וחמאה. כאלה שהאדם הקדמון לא הכיר, אך האדם המודרני כנראה לא יכול בלעדיהם. מה שאומר שהתיאוריה לא עוברת את המבחן המעשי.
בשר מבשרנו: האדם הפליאוליתי אכל בשר צייד. כלומר בעלי חיים שדילגו על ההרים, קיפצו על הגבעות ובמקביל פיתחו מסת שריר גדולה ומסת שומן קטנה. (בדומה לאדם שעושה ספורט). הם לא עמדו במשך כל חייהם בתוך הזבל של עצמם, או רבצו באפס מעשה, הם לא קיבלו זרזי גדילה אנטיביוטיים כדי שיגדלו מהר יותר (אך חלש יותר), הם ינקו מחלב אימם ובבגרותם אכלו גראס פד (תזונה שמבוססת על עשב מרעה טבעי), ולא גרעיני תירס (או גרוע מזה). אך לפני הכל, האדם הקדמון אכל חיות צייד ולא בהמות מבויתות. ובמילים אחרות: מה הקשר?
דגן בגן: התפריט המודרני כולל כמויות מפחידות של גלוטן שמקורו בעיקר (לא רק) בצורות שונות ומשונות של חיטה ונגזרותיה. זאת, לצד כמות לא הגיונית של תירס (במצבי צבירה שונים) וסויה מהונדסת להמונים. עם זאת, התברכנו בכל כך הרבה דגנים, קטניות וירקות שורש מזינים. כאן המקום לשאול: בשביל מי כל זה נברא, אם לא בשבילנו?
פעילות גופנית: כיוון שהאדם הקדמון היה פעיל ולא סביל כמונו, מומלץ לבצע פעילות גופנית קדמונית שכוללת סקוואטים. ביננו, הרי רק כך מר קדמוני היה מתפנה וגברת קדמוני הייתה יולדת. לצערנו רובנו לא מצליחים להחזיק מעמד זמן רב בתנוחה הזאת. בנוסף, חשוב לבצע הליכות באוויר הפתוח ולא על הליכונים שגורמים להליכה לא טבעית. זאת ועוד, ספרינטים קצרים בדומה למנוסה מנמר מומלצים. אך ריצות ארוכות הן לא טבעיות.
דברים שמומלץ לאמץ מתזונת הפליאו.
-
סוכר: כדי שהאדם הקדמון יצרוך את כמות הסוכר שמצויה בבקבוק של ליטר וחצי של שתיה מתוקה, היה עליו ללעוס 2.5 מטר של קנה סוכר. שזה לגמרי לא הגיוני. אנחנו לעומתו, שותים את זה בקלות.
-
מלח: בעבר המלח היה כל כך נדיר, עד כדי כך שהוא שימש כאמצעי תשלום. גוף האדם יודע לצבור את המלח (דבר שעלול לגרום לצבירת נוזלים ועוד), בימינו אין מחסור במלח. להיפך.
-
מזון מעובד: מזון צריך להכיל רכיב אחד בלבד וצריך להתקלקל בתוך ארבעה עד שבעה ימים. כל מוצר שמכיל רשימה של רכיבים, עם תאריך תפוגה שמעבר לשבוע איננו בהכרח מזון. גם אם פיזיולוגית ניתן לאכול אותו.
-
שמנים בכבישה חמה: כל השמנים שארוזים בבקבוקי פלסטיק עברו, לצורך הפקתם, מיצוי כימי. ובנוסף גם תהליכים כימיים של שיפור הטעם, המראה והריח.
-
שומן טראנס: מדובר בשומנים שעברו שינוי כימי באמצעות הוספת מימן לשמן צמחי רותח. זאת במטרה להפוך את הנוזל השומני למוקשה בטמפרטורת החדר. שומן הטרנס משמש במזונות רבים לצורך הארכת חיי המדף, ולצורך יצירת מרקם פריך.
-
אלכוהול: כל גרם של אלכוהול, תורם לנו 7 קלוריות מיותרות. כך למשל כוס קוקטייל שמכילה כ 60 מ"ל של אלכוהול תורמת 170- 300 קלוריות, שלא רק שאינן משביעות אלה פותחות את התיאבון.
-
ממתיקים מלאכותיים: מדובר בתוצרים כימיים שלא הגיעו מהטבע. הסכרין הוא הממתיק המלאכותי הראשון. הוא התגלה בשנת 1879 במעבדה באוניברסיטת ג'ון הופקינס.
הנטורופתית שרה בר אשר, מרצה בנושאי תזונה, תוספי תזונה ותעשיית המזון