חדשות כיפה

"יהי רצון שהבית המסודר יתבלגן בקרוב…"

ד"ר חנה קטן ממשיכה ללוות בהמשכים את שושי ואורי, זוג דתי המנסה להיכנס להיריון. והפעם: ביקור ראשון ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים

ד"ר חנה קטן

צילום: באדיבות המצולמת

שעת בקיעת השחר. שושי מסיימת תפילת לחש, ומכינה ארוחת בקר קלה: חביתה וסלט ירקות, דייסת קוואקר בריאותית וקפה מהביל. אולי גם יין. תכף אורי יחזור מתפילת וותיקין. מהורהרת, היא מסיתה את הווילון ומתבוננת על הטיפות שדופקות בקלילות על הזכוכית הבוהקת. היא מגלגלת בזיכרונה את מגילת הייסורים שהם חוו בשנה האחרונה. דכדוך, רגשות אשמה, קנאה, האשמה הדדית, אכזבה, בדידות, אין אונים. מבטים של שכנים, רמיזות של הורים, לילות לבנים של בכיית הלב, של תפילות זכות. נסיעות לקברי צדיקים, תחינות מלב דואב. תהיות , תעתועים. תימהון…

ואז, ההחלטה להתחיל בברור הרפואי. כמובן, לא לזנוח את הערוץ הרוחני. פגישות עם הרופאה, תשאול דקדקני, תאום ציפיות. ובהמשך- מסכת של בדיקות חדרניות, אינטימיות פרוצה ברגל גסה, ימי עבודה שאבדו, שאלות של מעסיקים, מחטים מאיימים, טפסים ועוד טפסים. וביקור חוזר אצל הרופאה. ועוד אחד. ואט אט הפאזל מתחבר לו. הבשורה מעיקה, אך אין מנוס. הישועה שלכם קרובה לבוא. אבל המסלול שמדויק לכם עובר ביחידה להפריה חוץ גופית בשערי צדק.

לאורי הבשורה קשה מנשוא. הוא מנסה לדחוק את הקץ. פונה לטיפול במחטים. נוטל צמחי מרפא. מחפש סגולות ועוד סגולות. ממתינים ששה חדשים מורטי עצבים. ציפייה דרוכה מידי חודש. אולי הפעם? ושוב- תבחין הריון ביתי לא ידידותי. שלילי- שלילי- שלילי- אתה שומע?

ואז ביקור נוסף אצל הרופאה. היא מנסה לרכך את הבשורה. להקל על המסע. לתת כלים לצליחת הדרך. היא מציעה לפנות גם לרב כהן, רב הישוב. אורי מתמהמה. אבל הוא קולט אט אט שאין מנוס, הוא נכנע. הרופאה הרי צודקת. היא מבטיחה להתפלל להצלחתנו, לאחר מסירת שמותינו המלאים. הרב כהן מקבל אותנו עוד באותו הערב בביתו הצנוע. הרבנית פותחת לנו את הדלת, וחיוך נעים עוטר את פניה הסמוקות. היא מכניסה אותנו לחדר הלימוד של הרב. אנחנו מתבוננים על ספרי הקודש הרבים. כמה חמימות הם מקרינים. הרב נכנס עם צלחת פירות, הרבנית הכינה. עיניו התכולות טובות, רכות. אנחנו פורשים לפניו את מכאובנו. הוא קשוב. הוא עוטף אותנו בשריון של בטחון ושל שלווה. אנחנו מקבלים מהרב את תפילת הדרך. הוא ממליץ מאד על שערי צדק. גם הוא מבטיח להתפלל עלינו.

קרני שמש זהובות מבצבצות מבין הטיפות הנוצצות. שושי משחררת את הווילון. חוזרת לארוחת הבקר ולדייסה המבעבעת בסיר הקטן. היא מערבבת באטיות. מהורהרת. האם למסלול הזה פיללנו כשעמדנו נרגשים ואוהבים מתחת לחופה? לפסוע בדרך עקלקלה, רצופת אכזבות? אך הכול מדויק אצל ריבונו של עולם. הוא רוצה את התפילות שלנו. רחמנא ליבה בעיה. נשמות גבוהות עומדות להיברא.

צעדים מהירים נשמעים מכיוון השביל. אורי מגיע. היא מוזגת את הדייסה בצלחות, מכבה את האש, משפשפת את ידיה על הסינר המשובץ שאורי קנה לה פעם, ומשחררת את השרוך. מניחה מפיות זהובות לצד הצלחות, ומוזגת יין לכוסיות זכוכית מעוצבות.

אורי נכנס, שערו הערמוני רטוב, הכיפה הצבעונית שלראשו- נוטפת טיפות אפורות. הוא מניח את תיק התפילין על המדף הסמוך לשולחן, מוציא משקית ניילון את הלחמניות הטריות והחמות  תוצרת אנג'ל, ונוטל את ידיו. עיניו, מהוססות, פוגשות את עיניה של שושי. הוא מניח יד מנחמת על שכמה. הם סועדים ללא מילים. סעודתו של משיח- המבשרת גאולה קרובה לבוא.

הגשם אט אט מפנה מקום להופעת השמש בכל הודה והדרה. אור חדש יאיר על הזוג היקר שלנו. מבט אחרון על ביתם הכפרי, המסודר למופת. יהי רצון שיופר הסדר – ומהר… כיבוי אורות. הדלקת מנוע. נוסעים.

בית החולים שערי צדק ניצב בהוד תפארתו. הבניינים גבוהים, בוהקים, מרשימים. ובכלל, האוויר של ירושלים משיב נפש. הם מחפשים את היחידה להפריה חוץ גופית. כל העוברים ושבים מסבירי פנים. זה ממש קרוב לפתח הבניין. יופי. הם מקווים שאף אחד לא הבחין בבואם.

שושי המזכירה מקבלת אותם בחיוך רחב. על הקירות, תלויות תמונות מרהיבות של תינוקות, בוגרי הסיירת. זרע קודש, מאירים את העולם. אורי ושושי מתלווים לבת שירות לאומי מתוקה, שמכניסה אותם בדיסקרטיות מרבית לחדר צדדי. שם צביה, האחות הראשית, מנהלת היחידה, אישה תוססת וחביבה עד מאד, תעשה להם הדרכה, ויקרינו להם סרט וידאו שיכין אותם למסע.

הם צופים בסרטון שמפרט את כל שלבי התהליך, לפרטי פרטים. תמונות ילדי הסיירת מקשטים את הרקע. האחות צביה נותנת הסבר ברור, מסודר, ומציגה את הכול באור אופטימי. הם יקבלו מהמזכירה שושי הפניות לבדיקות דם וטפסים להגשה לקופת החולים, וגם יפגשו עם רופא שייתן תכנית טיפולית מפורטת שתתאים לנתונים שלהם, לאחר עיון בתיק הרפואי שהרופאה המטפלת (אני!), הכינה להם.

הכול נראה כל כך מורכב… שושי מתחילה להזיל דמעה. זה היה צפוי. פתאום נכנסת רותי, העובדת הסוציאלית, ומזמינה אותם לשיחת נפש קצרה. הם מהססים, אך החיוך שלה שובה את ליבותיהם.

האוורור הרגשי  עושה להם טוב. גם הליצנית הרפואית שהצחיקה את שושי חוללה פלאות.  ומיד לאחר היציאה מהיחידה, הם מוזמנים לטיפול במגע במרכז פנים ברחביה. שם תמתין להם רחי היין המדהימה.

הם יוצאים, מרופדים באנשים טובים באמצע הדרך, מלאכי עליון, כולם שם עבורם. יהי רצון שאכן, מהמקום הזה תבוא הישועה – זרע קודש מאיר את העולם.

הישארו אתנו. הטיסה מתחילה. 

לטורים הקודמים
 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר