בעבר הייתה סברה שהתקן תוך רחמי גורם ליותר דלקות ברחם וליותר הריונות מחוץ לרחם, ונשים רבות פחדו לשים התקן מחשש שתהיה להן בעיה להיכנס להריון, כהשלכה משנית לשימוש בהתקן. כנגזרת מכך, היה חשש בקרב שומרי הדת שתהיה פגיעה בהלכה. מחקרים רבים שיצאו בשנים האחרונות שללו והפריכו לחלוטין את הטענות מעלה ונקבע באופן חד משמעי כי התקנים תוך רחמיים אינם גורמים ליותר הריונות חוץ רחמיים, אינם גורמים לבעיות פוריות או מעכבים כניסה להריון לאחר הוצאתו. ד"ר קלוד שוקרון, מומחה לרפואת נשים מפרט על שימוש של התקנים תוך רחמיים ושמירה על הלכות הדת.
העקרונות הנדרשים לאמצעי מניעה בכדי לעמוד בהלכות הדת ותקפות בכל הזרמים בדת, הן הקפדה על אורך הדימום שלא יעלה על תקופה ממושכת מדי ושלא יהיה דימום בין ווסתי, בדגש על שמירה על שבעת ימי הטהרה לכל הפחות.
על פי ההלכה ניתן להשתמש באמצעי מניעה שהם לא בלתי הפיכים כגון קשירת חצוצרות, אך גם ישנו איסור להשתמש בקונדום, משום שזה זרע לבטלה; הדת מאפשרת להשתמש באמצעי המניעה הבאים: גלולות, דיאפרגמה והתקן תוך רחמי. ניתן להשתמש באמצעים אלו משום שהביוץ ממשיך וכי לא מתקיים זרע לבטלה, כלומר הזרע כן מגיע לאן שהוא צריך להגיע.
ההתקנים נחלקים לשני סוגים: התקן תוך רחמי הורמונלי והתקן תוך רחמי לא הורמונלי.
התקנים תוך רחמיים הורמונליים מכילים את הורמון הפרוגסטרון ובאמצעות ההתקן, מתקיימת הפרשה של ההורמון במינון נמוך אל תוך חלל הרחם אשר משתחרר באופן איטי.
התקנים תוך רחמיים שאינם הורמונליים, מכילים יוני נחושת המונעים הפריה על ידי פגיעה ביכולת ההפריה של הזרעונים ועל ידי מניעת יכולת השתרשות של ביצית מופרית.
 |
|
(צילום: shutterstock)
|
התקנים תוך רחמיים הרבה יותר יעילים כאמצעי מניעה מאשר גלולות, ליתר דיוק התקנים תוך רחמיים יעילים יותר בכשמונה אחוז (בין 99%-99.8%, תלוי בסוג ההתקן) יותר מאשר גלולות (91%), בעקבות שכחה, הקאות ושלשולים וכדומה. גם בפן הכלכלי, התקן תוך רחמי בחלוקה לכמה שנים, הנו אמצעי משתלם יותר מאשר גלולות.
לעיתים, התקנים תוך רחמיים לא הורמונליים גורמים לדימומים בעיקר במהלך החודש - עד שלושה חודשים הראשונים עד להסתגלות הרחם להתקן. חשוב לציין, כי קיימת הבנה והסכמה בדת כי בתקופה של עד שלושה חודשים ראשונים קיימות תופעות לוואי של דימומים בין ווסתיים ולכן לתקופה זו דימום בין ווסתי הוא מובן; לצד זאת גם חשוב לציין כי מרבית הנשים אינן מדממות בין מחזורים בשימוש בהתקן תוך רחמי.
במידה והדימום הבין ווסתי נמשך מעבר לשלושה חודשים, ניתן להחליף להתקן הורמונלי. לנשים אשר מעוניינות בהתקן לתקופה יחסית קצרה של כשנה, שאילו מרבית הנשים מהמגזר הדתי והחרדי, אני ממליץ על התקן נחושת, משום שלהתקן הורמונלי קשה מאוד להסתגל.
התקן נחושת חדשני שיצא לשוק לאחרונה נקרא בלרין. בזכות המבנה הכדורי הייחודי שלו, הוא מגרה פחות את דפנות הרחם ביחס להתקנים אחרים שצורתם T, ומניסיוני השכיחות של הופעת דימום בין ווסתי יורדת כשמשתמשים בו, זאת כמובן לאחר תקופת ההסתגלות להתקן. התקן תוך רחמי זה מתאים עבור נשים דתיות וחרדיות, משום שבאוכלוסייה זו בעקבות ריבוי הלידות והחלשות השרירים באזור הרחם ישנה נטייה גבוהה יותר לירידת ההתקן לכיוון צוואר הרחם,. התקן תוך רחמי בלרין נפתח בתוך הרחם לצורה של כדור תלת ממדי ,מתמקם בצורה אופטימאלית בחלל הרחם של האישה בכך קטן הסיכוי לפליטת ההתקן.
לסיכום, התקן תוך רחמי הנו אמצעי המניעה הבטוח, היעיל והאמין ביותר, אשר אין מניעה מבחינת ההלכה להשתמש בו. ההתקן התוך רחמי מאפשר מצד אחד לשמר עתיד - אין בעיה להיכנס להריון לאחר הוצאת התקן, ובו זמנית גם לשמר חיי זוגיות שעומדים בקנה אחד עם הדת וההלכות. אלו הבוחרות להתקין התקן תוך רחמי, מומלץ לעשות זאת בזמן ווסת על מנת לוודא שלילת הריון.
כפי שציינתי, נשים אשר מעוניינות בהתקן לזמן קצר יחסית, מומלץ על התקן תוך רחמי לא הורמונלי ואילו לנשים אשר התקן תוך רחמי גרם להן לדימום בין ווסתי, גם בחודשים שלאחר הסתגלות הרחם להתקן, אני ממליץ להשתמש בהתקן הורמונלי.
יחד עם זאת, חשוב מאוד להיוועץ ברופא מומחה על מנת להתאים את סוג ההתקן לכל אחת באופן אינדיבידואלי.
ד"ר שוקרון קלוד מומחה לרפואת נשים, קופת חולים מכבי