עשור ל"הפטריוטים": כך שינתה התכנית בערוץ 14 את פניה של התקשורת הישראלית

ב-24.6.2024 עשתה התכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 היסטוריה, כשהצליחה להשיג שיא רייטינג של 13.7% רייטינג ולעקוף את ערוץ 12 הענק במספר הצופים. מדובר בהצלחה מסחררת עבור המגיש ינון מגל והפאנל שמלווה אותו, אך לא בטוח ש-436 אלף הצופים שראו את התכנית באותו הערב מודעים לדרך הארוכה שעברה התכנית עד שהצליחה להגיע למעמד הגבוה שלה כיום. אי אז בנובמבר 2014 עלתה בערוץ 20 תכנית אקטואליה בהגשתו של אראל סג"ל, עם אולפן בתוך ynet ותקציב דל, וכעת היא סוגרת עשור כאחת התכניות המובילות בישראל. חזרנו אחורה אל ההתחלה, אל הרייטינג שגירד את האחוז הבודד, ויצאנו להבין כיצד שינתה "הפטריוטים" את פני התקשורת הישראלית.

המטרה: ארבעה פאנליסטים מהימין, אחד מהשמאל

באוקטובר 2014 פורסם בערוץ 20, אז עוד ערוץ מורשת, פרומו ראשון לתכנית. הרעיון לא היה מקורי: פאנל פרשנים שמדברים על אירועי השעה ומתבלים מדי פעם עם הומור. הדעות היו השינוי האמתי שניסו להביא בערוץ. "צריך להגיד את האמת, זה לא שהמצאנו את הגלגל", מבהיר אראל סג"ל, המנחה הראשון של התכנית שלקח גם חלק בפיתוחה, "לשים אנשים שמדברים ביניהם על נושא זה לא חדש. זו הייתה תכנית ראשונה שבה הושמעו דעות נגד המיינסטרים התקשורתי בשעה מובילה, זה היה השינוי הגדול. זה לא שלא היו קודם תכניות אקטואליות שאנשים מתווכחים בהן. אבל פתאום אתה רואה אנשים בדעות שלך, ולא אחד מימין מול שמונה משמאל, אלא ארבעה מימין מול אחד משמאל".

"לא אחד מימין מול שמונה משמאל, אלא ארבעה מימין מול אחד משמאל". הפטריוטים בגרסה המקורית, צילום: יחצ

הפאנל בתכנית הבכורה כלל, לצד סג"ל, את יותם זימרי ועירית לינור המככבים בתכנית עד היום ואת הפרשן יעקב ברדוגו. מאוחר יותר באו והלכו קלמן ליבסקינד, איתמר בן גביר, יריב אופנהיימר, איתמר פליישמן, דרור פויר, פנינה תמנו שטה ועוד רבים נוספים. "חיפשנו אנשים שהם אינטליגנטים ויודעים לדבר ויכולים להביע את דעתם בצורה טובה", מסביר סג"ל.

"הפטריוטים" בערוץ 20: מתחת ל-1% רייטינג

למרות הבשורה הגדולה וצוות הפאנליסטים המכובד, התכנית לא הצליחה להתרומם. בשנת 2017, אחרי שלוש שנים של שידורים, פורסם באתר The Marker כי התכנית עומדת על פחות מ-1% רייטינג. "אני לא חושב שזה נכון", אומר סג"ל, "הרייטינג לא נמדד בצורה טובה. אגב, כשירדנו מהמסך ב-2018 היה לנו כמעט 3% רייטינג, היינו התכנית עם הכי הרבה רייטינג בערוץ". את האחריות על הרייטינג הנמוך הוא מטיל על הערוץ עצמו: "ערוץ 20 היה הרבה פחות מוכר, לקחו שנים להיכנס לתוך העורקים של צופי הטלוויזיה".

עירית לינור, הפאנליסטית שכיכבה בתכנית לאורך כל הדרך הארוכה, דווקא לא התרגשה מנתוני הרייטינג הנמוכים. "אחד הדברים הטובים בערוץ תקשורת שאין לו רייטינג זה שאפשר לעשות הרבה ניסיונות ואף אחד לא ירגיש", היא אומרת, ואני מבקשת ממנה לפרט. "התחלפו שעות השידור, התכנית התקצרה והתארכה, היה ניסיון להביא קהל שלא צלח, היו פאנליסטים שהלכו והתחלפו".

המעבר לתכנית סאטירה

בשנת 2016 עברה התכנית שינוי, כשבתחילת כל תכנית נוספה השקופית המופיעה עד היום: "הסדרה עשויה להכיל תכנים סאטיריים אשר אין לייחס להם שום משמעות אחרת או ניסיון לפגיעה". השינוי התרחש בעקבות בדיחה של סג"ל שחבש פאה אדמונית בניסיון לחקות את חברת הכנסת סתיו שפיר ואמר כי הוא רוצה "לרכוב על אופניים בלי כיסא", בדיחה שגררה התערבות של מועצת הכבלים. גם כיום, 8 שנים אחרי, סג"ל לא מתחרט על הבדיחה: "בפרט אחרי איך שהם מתנהגים, אני חושב שזה היה לגיטימי. אבל אני התנצלתי בפניה כי היא נעלבה. זה חרטוט. חיפשו אותנו על כל דבר".

ב-2018 התכנית ירדה מהמסך ("בערוץ חשבו שההוצאות על התכנית גבוהות יותר ממה שהם מקבלים", מסביר סג"ל). ב-2019, שנה בלבד אחר כך, היא חזרה - הפעם בהגשתו של ינון מגל. אך גם אז ההצלחה לא הגיעה מיד. "היו המון שלבים בתוכנית", מסביר חגי, שהיה עורך משנה בתכנית ב-2017 והעורך הראשי בשנים 2019-2023, "היא עברה המון טרנספורמציות שכמובן השפיעו על הרייטינג. בזמנו של אראל עשו עבודה נהדרת ובנו את המותג שנקרא הפטריוטים, בכל פעם שהיינו יוצאים לבית קפה או למסעדה לא היה מקום שלא היו עוצרים אותנו ואומרים לנו כל הכבוד לכם ותודה רבה לכם".

הזינוק ברייטינג

השינוי המהותי התרחש בשלושה שלבים. השלב הראשון היה המעבר מערוץ 20 לאפיק 14 בינואר 2021, מהלך שהשפיע על הערוץ כולו ואפשר לו לשדר גם חדשות. השלב השני התרחש בתקופת המחאות נגד הרפורמה המשפטית, שסוקרו בתכנית "הפטריוטים" בצורה אחרת מאוד מהערוצים האחרים. "העלייה ברייטינג לא הייתה עלייה, זאת הייתה קפיצה", טוענת לינור, "כל הערוצים היו מגויסים למחאה ולכל הפגנה היה סיקור, והיה ציבור גדול שלא יכול היה לשאת את זה. אז עזבו אותם, ועזבו אותם אלינו. אנחנו היינו שם לקבל אותם בזרועות פתוחות".

השלב השלישי התרחש עם פרוץ המלחמה, אז לקחה על עצמה התכנית, לדברו של העורך חגי, את תפקיד "מרומם הרוח הלאומי". "אני לא הייתי בה בזמן המלחמה ואני גאה מאוד במה שקרה שם", הוא אומר, "זה גרם לעוד עלייה ברייטינג, כי רוב הציבור בישראל מאוד אוהב את המדינה, את הצבא, רוצה להרגיש ניצחון, וזה היה התפקיד של הפטריוטים השנה - להביא עוד פעם את הקול הזה ולא להביא את הקול התבוסתני שמופיע בערוצים האחרים".

"מרומם הרוח הלאומי" צילום: צילום מסך, ערוץ 14

ינון מגל

קשה להפריד את ההצלחה של התכנית ממי שהכי מזוהה איתה: המגיש ינון מגל. האיש והכובע "ניצחון מוחלט", האיש שפותח את התכנית עם שירים חסידיים ומעריץ את ביבי אך גם מבקר את נרצחי הנובה שרקדו סביב פסל של בודהה. עבור רבים דמות נערצת, עבור אחרים דמות שנויה במחלוקת. "ההבדל בין אראל לינון זה שמיים וארץ, זה סגנון אחר לגמרי", מודה חגי, "אראל היה יותר מסודר, הדברים היו יותר מובנים. הוא בן אדם גאון, מעריץ אותו ואת רמת ההשכלה שלו. ינון יותר עממי, יותר מצחיק, יש משהו שובב בהגשה שלו. אי אפשר לדעת מה היה קורה לפטריוטים עם אראל אם זה היה באפיק 14, ינון כנראה הוא השליח שהיה צריך להיות שם".

לינור דווקא מקשרת בין ההצלחה של התכנית להגעתו של מגל: "הוא מבין את האירוע ומבין גם את השילוב הנכון בין רצינות לבין הומור. בדרך כלל מנחי פאנלים מרגישים שמוטלת על כתפיהם משימה כבדה מאוד. אני לא חושבת שינון חושב אחרת, אבל הוא יודע שאת המשימה הזאת צריך לבצע בראש מורם ועם הרבה מאוד הומור, ובעיקר הומור עצמי. שזה, לדעתי, מצרך יסוד כשנכנסים לפטריוטים".

למרות הפער בין נתוני הרייטינג שהשיגו השניים, סג"ל לא מרגיש כישלון. "אנחנו היינו חלוצים, אנחנו בנינו את התוכנית", הוא מבקש להזכיר, "יכול להיות שאם היינו נשארים כל השנים הללו אז אנחנו היינו זוכים לזה. זה לא מצב דומה, ערוץ 20 היה אז במקום אחר לגמרי מבחינת המקום שלו. היום יש ערוץ עם מהדורת חדשות חזקה שמובילה אחר כך לפטריוטים, בתקופה שלנו היה רק פטריוטים. במציאות של אז הרבה פחות אנשים ראו ערוץ 20 והמאבק על הצופים היה הרבה יותר קשה. אבל אני מפרגן להם, כל הכבוד להם על ההצלחה האדירה".

"אנחנו היינו חלוצים, בנינו את התכנית". קלמן ליבסקינד בפטריוטים, 2017 צילום: צילום מסך

התוספת האחרונה: קהל

בינואר 2023 היה ניסיון נוסף להביא קהל לתכנית, ניסיון שצלח הפעם. "כשחגי התחיל להביא קהל חשבתי שזה רעיון איום ונורא כי זכרתי שבגלגול הקודם זה לא עבד, עכשיו אני לא יכולה לדמיין את הפטריוטים בלי קהל", אומרת לינור. חגי מסביר את הרעיון: "הסתובבנו בחוץ, ראינו את אהדת הקהל ואמרנו: למה שימחאו לנו כפיים כשלא רואים את זה? בואו נראה את זה, בואו נגרום לקהל להיות חלק מהתוכנית. עצם זה שכבר שנתיים התוכנית היא עם קהל וכמעט אין יום שלא מגיעים 50-60 איש, זה משהו שאין לו תקדים בטלוויזיה".

מהביקורת שמקבלת התכנית מהרגע שעלתה ועד היום, אף אחד מהם לא ממש מתרגש. "היא תכנית שמעוררת הרבה עניין והרבה אמוציות", אומר חגי, "יש אנשים בעולם התקשורת בישראל שהדעות של הפטריוטים לא כל כך מוצאות חן בעיניהם, ולכן הם אומרים שהפטריוטים מסיתים, זה שטויות במיץ עגבניות". לגבי הייצוג הנשי הדל, אומרת לינור: "אין מדיניות בעניין הזה. תמיד מקפידים שתהיה לפחות אישה אחת. לי לא אכפת לי מייצוג נשי בשום מקום - אני רוצה שייצגו את הדעות שלי, ולא את הכרומוזומים שלי. אני לא מבינה אנשים שמסתכלים על הפאנל, נהנים מהתוכנית ואומרים 'למה אין נשים'".

העתיד

"הפטריוטים" תשרוד לעשור נוסף?

"אין סיבה שלא", משיב סג"ל, "זאת תכנית שהיא עוגן בערוץ, תכנית טובה, תמיד יהיו נושאים מעניינים. זו טלוויזיה זולה גם יחסית, הפורמט תמיד ישרוד". לינור מוסיפה: "כל כך הרבה פעמים קנסו את הערוץ והתנכלו לו ופנו לבג"ץ בגללו, ויאיר לפיד רצה להכריז עליו בבחירות בתור ערוץ תעמולה. הערוצים משלמים מחיר על זה שהם לא שמים לב מה קורה סביבם ומתעקשים לחנך את הציבור, מתישהו לאנשים נמאס לחטוף והם הולכים לערוץ אחר. אני מקווה שכשזה יקרה נזכור מאיפה באנו ולא נזלזל בציבור הצופים כמו שעושים כל הערוצים האחרים".

"הפטריוטים לא גמרה את התפקיד שלה", מסכם חגי, "התקשורת בישראל עדיין לא מספיק מאוזנת, עדיין אין קול בערוצים האחרים לקולות שמשמיעים בפטריוטים, עדיין המוני אנשים רואים בהם את הפה שלהם ואת הקול שלהם. ולכן אני מאמין שכן, הפטריוטים היא שחקן חשוב מאוד בתקשורת הישראלית".