אילו היו מבקשים מכם להרכיב רשימה של 21 'האבות המייסדים' של הציונות המודרנית, את מי הייתם כוללים בה? אנו מדגישים 'מודרנית' כי אין הכוונה לאברהם אבינו או לדוד המלך, אלא לדמויות מרכזיות שחיו ופעלו במאה השנים האחרונות ושהשפיעו בצורה מכרעת על התפתחותה של הציונות (ודוק: לא אבות מייסדים של הציונות-הדתית, אלא של כלל הציונות).
ובכן, משימה כזו הוטלה על ועדה מטעם האוניברסיטה העברית והספרייה הלאומית. חזקה על הקורא הנבון שהוא יקלע לשמות רבים ברשימה שלהם אשר מוכרים לכולנו: אליעזר בן יהודה וחיים נחמן ביאליק, מרטין בובר ובנימין זאב הרצל, דוד בן גוריון וחיים ויצמן. וכן, ברשימה הכללית הזו יש גם רבנים חשובים ומוכרים: הרב אלקלעי והרב קלישר, הרב ריינס והרב קוק זכר צדיקים לברכה.
השמות מוכרים, ורבים יסכימו שבצדק נכללו ברשימת האבות המייסדים של הציונות. ברם, הקורא יגלה ברשימתם שֵם שברשימתו לא נכלל, דמות שהוא אולי זוכר במעומם את שמה אך לא הרבה מעבר לכך: הרב כלפון משה הכהן!
הרב כלפון משה הכהן (להלן: הכמ"ה) היה מנהיג ציוני-דתי בולט. הוא שימש כמנהיג רוחני מרכזי של יהדות תוניס ואב בית הדין בג'רבה, אך השפעתו הייתה רחבה בהרבה. הוא הניח אחריו משנה ציונית-דתית סדורה ושיטתית שראוי להכירה. חרף רצונו, לא הצליח הכמ"ה לעלות ארצה, אך הוא זכה, וזכינו כולנו, שלפני כ-15 שנה הועלו עצמותיו ארצה במבצע מורכב, והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.
והנה, כתשתית להכרת דמותו ופועלו, הוציא לאור רבי ד"ר ראובן מאמו מהדורה חדשה של ספרו החשוב: "תהילה למשה: פרקים במשנתו הציונית של הרב כלפון משה הכהן זצ"ל". ד"ר מאמו, יליד טוניס גם הוא, שימש במשך שנים כמפקח הארצי על בתי הספר היסודיים בחמ"ד וכמרצה במכללות ובקורסי מנהלים. ד"ר מאמו זיכה אותנו בספר (נוסף על רבים אחרים שלו) שכולל, בצד סקירת יסודות במשנתו של רבי כלפון, גם אוצר בלתי רגיל של צילומים ממכתבים מקוריים של הכמ"ה ועליו.
המפליא בכמ"ה, שבד בבד עם הנהגתו הרוחנית ומשנתו הציונית-דתית העמוקה, הוא לא נמנע מבניית תוכניות מעשיות לשאיפותיו, תוך ירידה לפרטי פרטים. כך עשה כשכתב מאמר מפורט ובו ביאר דרכים שבהן ראוי לפעול כדי לחזק את היישוב בארץ (בין השאר: לאפשר לכל היהודים לקבל אישור לטייל בארץ; לעשות מיפוי של כל הארץ כדי לבדוק אילו אדמות ראויות למגורים ואילו לחקלאות; לטפח דרכים לקידום השפה העברית; להקים אגודה לקידום מצב הרפואה בארץ ועוד. עמ' 55–61). הוא פעל באותה שיטתיות ובאותה נכונות לרדת לפרטים בעת שכתב לעצמו מסמך מסודר על הדרכים שבהן הוא עצמו יתנהל כשיתיישב בארץ (כגון: הצורך בפתיחת חיסכון כספי; הצורך לעסוק במקצוע מעשי; הרכבת רשימת הציוד שייקח איתו לארץ; מחשבות היכן כדאי לגור בארץ ועוד. עמ' 31–35).
הכמ"ה תרם לכולנו משנה ציונית-דתית רחבה. לא ניתן להקיפה ברשימה קצרה זו, ונסתפק בכמה טעימות:
הכמ"ה ראה בטכנולוגיה לא רק ברכה, אלא ראה בתוצריה גם כלי עזר שבהם זיכה אותנו הקב"ה להחיש את הגאולה הקרבה (עמ' 123–124). בהרצל הוא ראה "איש רם המעלה, זך השכל וחד הרעיון" (עמ' 138), ובפועלו ראה את התשתית שהביא להצהרת בלפור (שם). בהגברת לימוד התורה בדור הזה הוא ראה את אחד מסימני הגאולה (עמ' 166). לפי תפיסתו, רק בארץ ישראל ניתן להבין את התורה כראוי (עמ' 175). וברוח אתגרי השעה: הכמ"ה ראה בארץ ישראל את המקום שבו מתגלה "השגחה גדולה" שתסייע בהתמודדות עם... "מחלות מידבקות" (עמ' 202)!
הכמ"ה התייחס אף לסדרי השלטון וההנהגה הראויים. הוא ראה ברכה באיזון בין הנהגה תורנית (בדמות סוג של סנהדרין) בצד הנהגה מדינית (עמ' 209). כן הציע מבנה משטר שבו הציבור בוחר בבחירה ישירה שליט מרכזי, ומאזן את כוחו בבחירה מקבילה של פורום שיוכל לאשר או לדחות את החלטותיו (עמ' 211).
לנו נותר להודות לד"ר מאמו על ספרו החשוב, שמוקדש לזכרה של בתו היקרה, תהילה, ששמה רמוז בשם הספר. תקוותנו שתלמידינו יפתחו תורה ציונית-דתית שלמה, שהגו מגוון דמויות מופת משפע עדות וארצות שהעמיקו בה.
הרב ד"ר יונה גודמן, מנהל חינוכי רשת מוסדות בני עקיבא