משנכנס אדר במוזיאון ישראל

מגילות אסתר, כלים מכלים שונים לשתיית יין, צלחות וקערות למשלוחי מנות, רעשנים, בובות "המן וזרש" ועוד הם חלק ממה שתמצאו במוזיאון ישראל

חדשות כיפה שירה רביד 18/02/15 17:00 כט בשבט התשעה

משנכנס אדר במוזיאון ישראל
צלחת למשלוח מנות , לז אילט, לוריין, צרפת, המאה ה-18, מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: יחצ, צילום: צלחת למשלוח מנות , לז אילט, לוריין, צרפת, המאה ה-18, מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, צילום: יחצ

תצוגת חג פורים במוזיאון ישראל מהווה חלק בלתי נפרד מהתצוגה העשירה והייחודית של מגוון תשמישי קדושה, שהיו בשימושם של קהילות ישראל ברחבי העולם מימי-הביניים ועד ימינו אלה. המבקרים בתצוגה מתוודעים למבחר חפצים חשובים ונדירים אשר שימשו וליוו את היהודים, בקהילות השונות בחייהם הפרטיים והציבוריים.

במרכז התצוגה הקשורה לפורים - מגוון גדול של מגילות אסתר מכל העולם. חלקן מאוירות בציורים, המשקפים את סגנון ארצות המוצא של יוצריהם. מגילות של קהילות בארצות האסלם מעוטרות בעיטורים פרחוניים וצמחיים בלבד, ואילו מגילות שנכתבו באיטליה ובהולנד מתאפיינות באיורים המתארים אירועים מתוך המגילה.

מתוך מגוון המגילות - מגילת אסתר שנדפסה בהולנד בשנת 1687 כתובה כתב יד בדיו ספיה על קלף; מגילת אסתר איטליה, המאה ה-17 כתובה בכתב יד בדיו על קלף; פיתוחי נחושת צבועים ועץ מגולף, מגילת אסתר אנקונה, איטליה עשויה עבודת מגזרת; כתב יד בדיו, צבעי טמפרה ואבקת זהב על קלף, נרתיק המגילה עשוי כסף רקוע, חקוק ומקודח.

בובות "המן וזרש" מתימן - בקהילות רבות נהגו הילדים ליצור בובות-המן מסמרטוטים, לעתים בגודל טבעי, ובקריאות "ארור המן", תלו את הבובה והעלוה באש - זכר לתליית המן בשושן וסמל לנקמה על מזימתו. מנהג נוסף שנהגו ילדי הקהילה, הכנת בובות-המן ובובות-זרש, אשת המן, ולהוליכן על כרכרה רתומה לסוס עץ בתהלוכה שבה שרו, רקדו והציתו חומרי נפץ. בדרך כלל הבובות והכרכרה לא שרדו, אך לעתים נשמרו משנה לשנה וכך הגיעו לעינינו.

במוזיאון ישראל אוסף מגוון של תשמישי קדושה בעיצובים מרתקים, ששימשו את עדות ישראל השונות בארצות גלותם.