למה לשמוע לתקנות חכמים?

שלום רב לשואלת,
ראשית סליחה על האיחור בתשובה, שנבע מסיבות רבות...
אולי נתחיל מהסוף, שאלותיך שנשאלו בעניין רב, הם שאלות חשובות מאוד, אני בטוח שהם עולות אצל אנשים רבים בראש, ואני מאוד שמח שהעלית אותם על הכתב, על מנת שנוכל להגיב עליהן.

נסכם בקצרה את השאלה:
מה הסמכות של חז"ל לתקן תקנות? מדוע מצוות חכמים אינם הוספה על התורה שאסורה בתורה במפורש בפסוק ´לא תוסיפו.. ולא תגרעו´.
[למה גזרות חכמים מעבירה אינם לא תוסיפו?]
נתחיל להסביר זאת במשל: אנחנו יודעים שבאבטחה של משהו קצת חשוב משקיעים גדר אחת, באבטחה של מתקנים חשובים יותר יש גדר חיצונית, ועוד גדר פנימית, ולפעמים אפילו שומרים נוספים ביניהם, ככל שגדל החשש והרגישות שאנשים יפרצו את הגדר הפנימית מוסיפים עוד גדרות. החשש שמישהו יפרוץ גדר אחת, מתגבר ככל שהדבר הוא משהו שאנשים רוצים להגיע אליו, כמו בנק, או משרד ממשלה, והאבטחה בהתאם עולה.
גם במצוות, חכמים מהחשש שאנשים יבואו לעבור על המצווה גזרו גזירות או גדרים למצווה, אין זה מוסיף על המצווה, אלא רק גורם לאדם להזהר מלעבור עליה כי כל דבר שעוזר לנו לשמור שלא נעבור על המצווה אינו הוספה, אלא חלק מהמצווה, כיון שאנחנו צריכים אותו כחלק מהשמירה שלא נכשל.

גם מצוות כמו חנוכה ופורים, שאינם שמירה על דין תורה, אינם נכנסים לאיסור ההוספה מכיון שחכמים לא אמרו זאת כמצווה מהתורה, אלא אמרו רק שבגלל שהיה נס אנחנו צריכים להודות, ולהלל לה´, הם לא הפכו את הימים האלו לחגים כמו החגים של התורה, אלא רק הבינו בחכמתם שחייבים להודות בימים אלו, והסבירו לנו איך לעשות זאת, בחנוכה על ידי הדלקת נרות, ובפורים על ידי המגילה (בדומה לימי ההודאה שנוספו לנו היום יום העצמאות ויום ירושלים שבהם אנו נזכרים בחסדי ה´)

[סמכות חכמים לפרש את התורה ולתקן תקנות]
השאלה המרכזית יותר היא כפי ששאלת, מה סמכות חכמים לתקן, ומדוע אנחנו מחוייבים למה שהם אמרו?
נתחיל מהפסוק שהזכרת ´כי יפלא... ושמרת לעשות ככל אשר יורוך´, שכפי שאמרת נכון מאד זה מקור לכח חז"ל לפרש את התורה, כשיש לנו שאלה, איך להבין את התורה הולכים לחכמים שבכל דור ודור.
מדוע לחכמים יש כח לפרש את התורה? כידוע לכולנו התורה שבכתב איננה שלימה, בלא התורה שבעל פה, בתורה שבכתב יש פרטים רבים שאינם מושלמים, למשל אנחנו צריכים לאכול מצה בליל הסדר, מה שיעור המצה? ממה היא עשויה? מהו ההבדל בין חמץ למצה? אסור לעשות מלאכה בשבת, מה נקראת מלאכה? שאלות רבות, שלא ניתן כלל ליישם את התורה שבכתב באופן מעשי מבלי לדעת תשובה עליהם.
על מנת ליישם זאת נתן ה´ תורה שבע"פ שמועברת על ידי חכמי כל דור ודור, ממשה רבינו ועד אלינו כפי שנאמר בתחילת מסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו´" מבלעדי החכמים שבכל דור ודור, איננו יכולים להבין את מצוות התורה בצורה נכונה.
חלק מהמצוות שאמרת אינם כלל הלכות מדברי חכמים, אלא רק פרשנות של התורה, התורה אומרת שמצוה עלינו "לעובדו בכל לבבכם" ומכאן למדו חכמים, וקיבלו שצריך להתפלל לה´, ברור שזמני התפילות וקביעות הלשון שלהם הם אמנם תקנה מדרבנן, אבל אותה תקנה רק באה להגדיר לנו איך לקיים את המצווה שה´ ציוה עלינו להתפלל אליו.

פרט לכך, צריך להבין שמצוות התורה הם קבועות, וקיימות לעד, מטבע הדברים מצוות אלוקיות גם מתאימות לכל אחד ואחד שבכל דור ודור, שהרי הקב"ה קבע אותם, וידע מה עתיד להיות בכל הדורות ולכן הם מותאמות לכל דור. אמנם, קיימים צרכים נוספים שבכל דור ודור, גדרים למצוות התורה, וכן תקנות ששייכות לאותו דור, ופעמים רבות גם לדורות נוספים, אם נקח את החשמל למשל, שיש דעות רבות שמצד דין התורה מותר להפעיל, אם אינו מפעיל חוט להט, אבל ברור שכל המנוחה הרוחנית שיועדה לשבת מהתורה, היתה נהרסת וזו וודאי אינה כוונת התורה.
כאן מגיע הכח של החכמים, פרשני התורה, לראות בכל דור ודור מה הדור צריך על מנת לשמור את רוח התורה. ברור לכל אדם שכח זה חייב להיות בעם ישראל, שכן בלעדיו, אנו עלולים להקלע למצב של תורה מנותקת מאיתנו. תארי לעצמך מצב שבו שבת היתה יום של עדכוני חדשות ופלאפונים, רק בלי נסיעה ברכב, הרי זה ממש לא מותאם למנוחת השבת הרוחנית, היה קשה להבין איך היינו מסתדרים היום, בלי חרם דרבינו גרשום לא לשאת שתי נשים שפשט בכל קהילות ישראל, והתקבל בכולם, אם לא בתור חרם, אז לפחות בתור מנהג מחייב, ועוד מנהגים דינים וגזירות רבים כאלו. (סמכות חז"ל היא אם כן מכח מה שה´ אמר שיהיו חכמים שיפרשו את התורה, וברור שלפעמים גם צריך להתאים תקנות נוספות, שהם בגדר הוראת שעה, ומותאמות לדור כמו שעלינו לקבל את סמכותם הפרשנית רוחנית, עלינו לקבל אותם כמנהיגים שגוזרים גזירות לאותו דור)

[כח עם ישראל להחליט אם לקבל גזירות]
אבל כמו ששאלת פעמים רבות חכמים חיים לפני 1000 שנה וקבעו תקנות או גזירות ובגללם היום אנחנו צריכים לקיים? למה? מילא לדור שלהם, אבל לנו היום?

כאן נכנס הכח המיוחד של כלל עם ישראל!
ישנו כלל שכל תקנה שלא קיבלו הציבור עליהם, לא מתקיימת, ולא עוברת לדורות אחרים, אנחנו מתקרבים לחג מתן תורה, ואנחנו יודעים שהתורה ניתנה לעם ישראל, לעם ישראל יש סגולה מיוחדת, כוחות מיוחדים של נבואה כפי שאמרה הגמרא: "הנח להם לישראל אם אינם נביאים, בני נביאים הם", עם ישראל תמיד יודע מה טוב לו. ולכן במהלך הדורות, התעצבו תקנות חז"ל והוחלט איזו מהן תשאר לדורות, ואיזו תשאר כתקנה עתיקה שלא מותאמת לדורנו.
הכח המחייב לתקנות שתיקנו חכמים מלפני שנים הוא קבלת עם ישראל, אני רוצה לשמור על התורה, כי ה´ ציוה, וגם כי התורה היא חלק מהזהות המיוחדת של עם ישראל, כחלק מהזהות המיוחדת הזו, ישנם דברים שהתקבלו במהלך הדורות על ידינו, ואנחנו חייבים לקיים אותם כדי להשאר בזהות המיוחדת שלנו.
עם ישראל במהלך הדורות, ידע להשאר בצביון מיוחד, לשרוד שנים ארוכות של גלות, אשר מגיעות לקיצן בשנים אלו, עם ישראל אימץ לעצמו מנהגים ודינים ותקנות שנתקנו על ידיו, ואנחנו מאמינים שלפחות כמו שה´ שמר עלינו פיזית, הוא שמר עלינו רוחנית, שלא נקבל לדורות דברים שאנחנו לא אמורים לקבל, וכן נקבל דברים שאנחנו אמורים לקבל, חכמים שתיקנו דברים לא תמיד ידעו כמה תקנותיהם יתקבלו או לא, והיו כאילו תקנות גם שהחליטו לבטל בהם, כיון שרוב הציבור לא עשה אותם.
ברור שלא כל אחד יכול לומר, אני לא מקבל, ולא נראה לי ואני נביא... כיון שאנחנו בתור פרט חייבים להתנהג כמו שכל עם ישראל מתנהג.
לסיכום:
א. איסור לא תוסיפו לא שיך במצוות דרבנן, חלקם הם שמירה לתורה, וחלקם הם מצוות שקבעו שצריכים להודות לה´, ואין בכך הוספה על דיני התורה.
ב. תקנות חז"ל נועדו לצרכים המיוחדים שבכל דור ודור, ותקנות שהתקבלו לדורות, התקבלו מכח עם ישראל שקיבל על עצמו אותם.

לשאלות נוספות
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com