שאלה
1. שאלתי אותה כבר אבל אני לא בטוחה שזה נשלח, אז אשאל שוב: האם מותר לחדש נעליים בספירת העומר, ביום חול רגיל?
2. בברכת "שהכל נהיה בדברו" אומרים ככה: "ברוך אתה... שהכל נהיה בדברו."
אם אנחנו אומרים לה', "אתה", למה אח"כ אנחנו אומרים "בדברו", ולא אומרים את כל הברכה באותה הצורה? [אתה- זה מכוון לה', בדברו- אנחנו מדברים על ה'...] זה משהו שמעניין אותי ואני אשמח לדעת למה זה ככה...
תודה רבה!
תשובה
1.מותר לחדש נעליים בספירת העומר, וככלל- יש הבדל בין ימי "בין המצרים" (י"ז בתמוז עד ט' באב) בהם אין לברך ברכת "שהחיינו" המביעה שמחה על היום אליו הגענו, (כי אין אנו שמחים בימים אלו), לבין ימי ספירת העומר, שלא ידוע באופן מובהק באילו ימים מתו תלמידי ר' עקיבא, ולכן אין בעיה לברך בהם ברכת "שהחיינו".
2.כל הברכות פותחות בלשון "נוכח": "אתה", ועוברות ללשון "נסתר". כך קבעו אנשי כנסת הגדולה את "מטבע" הברכות. יש לכך הרבה פירושים. לדוגמא: הפניה בלשון "נוכח" מביעה את הרגשת קרבתנו לקב"ה, ולשון "נסתר" מביעה את הרעיון שהקב"ה "מסתתר" בפרטי הבריאה השונים, וכשאנו נהנים מהם, אנו "פוגשים" אותו בהם.