2 שאלות

שלום רב!
שאלתך התקבלה במכון שלזינגר.

להלן תשובתו של הרב ד"ר מרדכי הלפריןלגבי הרקמות:

להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יורה דעה, סי' שסב ס"ק א) בנושא:
"(א) ולא קברו בקרקע. כותב הפ"ת 1 בשם השו"ת שבות יעקב סי' קא: שנשאל אחד שבולד לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך לו רגלו אי מחוייב לקבור אותו אבר או לא, והשיב דאף דבש"ס כתובות כ ע"ב משמע דיש לקברו, י"ל אין זה מצד החיוב לקבור. ומי שחושש לעצמו משום סכנה (כך חש השואל), אפשר דאינו מחייב לקבור, מ"מ צריך ליתנו בחדר אחד שלא יכנסו שם הכהנים כי אבר מן החי מטמא, ועיין להלן סי' שסט.
וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין 2 וז"ל: בהל' קבורה סי' שעד משמע דבאבר אחד לא שייך קבורה, ומ"מ משמע פ"ב דכתובות כ ע"ב דאף לאבר מן החי היו נוהגין לקבור, ועיין רש"י משמע רק משום טומאה, ונ"ל דעכ"פ אינו אסור בהנאה דאל"כ היה צריך לקבור וכו', אך ודאי דאין זה מ"ע מה"ת דקבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ הנו"ב 3 דבאבר מן החי אין מצוה של קבורה ומה שקוברים האברים הוא רק כדי להציל מן הטומאה. וכ"כ השו"ת מלמד להועיל 4, הכל בו על אבלות 5, הגשר החיים 6 והשו"ת יביע אומר 7.
ופוסק האג"מ 8 שאם נחתך מאדם בשר' מותר לעשות בו נסיונות ובלבד שיקבור מה שנשאר. ועיין שם 9 שאברים שיש בהם בשר וגידים ועצמות, אף אברים קטנים ואף כשחסר מעט מהעצם, צריכים קבורה, אך לא המעיים או כליות או טחול ולא שפיר ושליא כשליכא עדיין צורת ולד, עכ"ד. וכן פוסק הציץ אליעזר 10 שמותר ליהנות מאבר הפורש מן החי ומותר לרופאים להתלמד עליו דרכי רפואה אך לא להשליכו לאחר מיכן בבזיון אלא להצניעו או לקוברו. וכ"כ גם הגשר החיים 11 שאין איסור הנאה באבר מן החי."
להלן קישור למקור דרך אתר מכון שלזינגר: http://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.362.doc

וכן בכרך ה', יורה דעה, סי' שסט ס"ק א:
"(א) לאבר מן החי. בניתוחים אורתופדיים קורה שמוציאים חלקי עצמות מהחולה, למשל כשמרכיבים לו אבר מלאכותי (פרותיזה) במקום. ניתן לשמור עצם זו ב"בנק" ולהשתמש בה לאחר מכן עבור חולה אחר הזקוק לה.
ועיין מה שכתבנו בנשמת אברהם 1 דאין חיוב קבורה באבר מן החי (רק מכח מנהג משום טומאת כהן) וממילא אין איסור הנאה דאם לא כן היה חיוב קבורה. וכל שכן בעצם ללא בשר וגידים שאינה נקראת "אבר" שגם אינה מטמאת, וכלשון הרמב"ם 2: עצם בלא בשר הפורש מן החי טהור, עכ"ל. ולכן נראה שיהיה מותר לשמור חתיכת עצם הנלקחת ממילא מחולה בחיים, לשם שמירה עד שיוכל להשתמש בה בחולה אחר, והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א."

להלן קישור למקור דרך אתר מכון שלזינגר: http://www.medethics.org.il/articles/NA/NishmatAvraham.YD.369.1.doc

--------------------------

להלן תשובתו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין לשאלתך על תרומת זרע:

דיון מפורט בשאלה שהעלית, ובפתרונות הרצויים האפשריים, מצוי במאמרו של ד"ר הלפרין, "הגדרת הורות וזכות איתור השורשים הביולוגיים" (דילמות באתיקה רפואית (2002), עמ' 161-18).

ניתן לראות את המאמר בלינק הבא: http://www.academy.ac.il/bioethics/new/articles/horut_halperin.htm


מידע רפואי הלכתי ומאמרים בנושא רפואה והלכה ניתן למצוא באתר האינטרנט של מכון שלזינגר: www.medethics.org.il