שאלה
שלום רב כבוד הרב,
אני חילונית מסורתית, גדלתי עד גיל 10 בבית היותר דתי של אבא שלי ואחרי הגירושים עברתי לגור רק עם אימי והדת לא הייתה נושא שיחה יותר מדי. אמא שלי מאמינה אבל פשוט לא שומרת מצוות. וגם מצד אבא שלי אני לא מרגישה שדאגו יותר מדי להשכיל אותי בנושא. היו יותר הדוקים עם הגברים במשפחה מאשר איתנו ולכן לא התעסקתי בזה רוב חיי.
האמונה שלי ירדה יותר ויותר במהלך השנים ומחשבה שיש בורא הרגישה סוריאליסטית. המדע הרגיש לי הרבה יותר הגיוני. שזה משהו קוסמי פשוט.
אבל למרות שהתרחקתי יותר ויותר מהדת תמיד היה לי קול פנימי או תחושה של אשמה. שאני עושה משהו לא בסדר. תמיד התעלמתי כי הרגיש לי שאולי הכל לחינם, וגם אף
אחד לא יודע לענות על השאלות שלי.
בגיל 21 בערך הרגשתי שאני מאבדת אחיזה במציאות. הייתי מאוד שלילית ולא הייתה בי אמונה. ידעתי שחוסר האמונה ועצם זה שאין לי במה להיאחז זה מה שהופך את זה למר יותר.
התחלתי לתהות בשאלות קיום של למה אנחנו פה בכלל. מה בשביל לעבוד עד גיל 70, להרוויח כסף, לגדל ילדים ולמות?
לא הבנתי מה המטרה שלי פה ומבחינתי אם כל מעשינו זה לעבוד ולמות החיים האלו נראו לי ממש משעממים.
אחר כך נכנסתי לעולם הNLP והכוונתי את המוח שלי בצורה יותר מדעית ומחקרית לחיוביות, אופטימיות ושפע. זה עזר לי להיות שמחה יותר ולהרגיש שיש לי מלא השפעה על החיים שלי דרך התת מודע.
במשך השנתיים האלו כל מה שחשבתי עליו זה איך לעשות הכי הרבה כסף ולהיות מליונרית על מנת לחיות חיי נוחות, לראות עולם ולהיות מספיק עשירה בשביל לקנות את השלווה שלי.
המניע היחיד שהיה לי בשנתיים האלו היה כסף, והייתי בטוחה שכסף יהיה מניע מספיק בשביל לחיות לפיו ולרוץ.
מסתבר. שלא.
לפני כמה חודשים עזבתי את העבודה שנכנסתי אליה רק בשביל הכסף כי הרגשתי שזה מרוקן אותי ושזה לא מספיק. שהכסף זה לא מספיק בשביל שאשאר במסלול הזה.
בשלושה חודשים האחרונים חזרו לי התהיות של מה מהות העולם ומה המהות שלי. הרגשתי שהדרייב שהניע אותי לפעולה נעלם כי המניע היה רקוב אבל עכשיו אין לי שום מניע אחר להסתמך עליו. נכנסתי לדיכאון והרגשתי שאני מאבדת אחיזה שוב רק שהפעם זה היה בעוצמה כפולה.
הרגשתי שאני חייבת משהו שיחזיק אותי. החלטתי להקשיב לקול הפנימי שלי שמושך אותי ליהדות אבל ידעתי שאני לא אסתפק בתשובות של אמונה בלבד. אני חייבת הוכחות, היגיון, תשובות לשאלות הכי קשות שלי.
התחלתי לחקור את הנושא ונכנסתי לדיונים סוערים עם אדם בעל ידע רב בתורה. הוא לא רב אבל הוא בוודאות יודע יותר ממני. הוא המליץ לי לצפות בסרט תורה ומדע של הרב יוסף מזרחי. צפיתי בו וזה מטורף. אשכרה הוכחות מדעיות! דברים שאי אפשר להכחיש.
אני מרגישה שהאמונה שלי בבורא עולם עומדת על 97%.
אני לא יודעת למה אני לא מצליחה להגיד באמת באמת בלב שלם שאני מאמינה אמונה שלמה ועיוורת כמו אנשים אחרים שמאמינים שזוהי האמת המוחלטת. למרות כל מה שראיתי, למרות כמות הדברים שקראתי, הספרים שקניתי. אני מרגישה שמשהו מונע ממני להתמסר לזה ובאמת באמת להאמין.
מתסכל אותי ממש.
אני גם מרגישה אשמה שהתחלתי לחקור את זה רק ברגע השפל שלי. זה להיות כפוי טובה לא? שהיה לי טוב לא בזבזתי על זה את הזמן שלי אבל אחרי הנפילה שלי בקריירה שהייתי בבית חודשים עם עצמי מצאתי את הזמן.
למה שהשם יסכים לקבל אותי ככה? זה נראה כאילו עשיתי את הצעד להתקרב אליו רק בגלל שהחיים לא הסתדרו לי. לא בגלל שזה ממקום של אמונה ולעשות את רצון השם.
ולמה למרות שאני מקבלת הוכחות לפרצוף שבורא עולם שלנו הוא האמת אני מתקשה להמשיך ולהתמסר?
אני לא רואה את עצמי שמה כיסוי ראש בעתיד, לובשת חצאיות או שומרת נגיעה וכל שאר הדברים. תמיד התמקדתי בלהיות אדם טוב, להתרחק מלשון הרע ורכילות ולהיות טובה לאחר. אבל אם זה לא מספיק?
עכשיו שאני יודעת שבורא עולם הוא האמת אין לי איך לברוח מהידיעה שיש חוקים ומצוות ואני ארגיש אפילו אקסטרה אשמה אם לא אבצע אותם אבל זה כל כך רחוק ממני.
למה יש אנשים שמתקרבים לדת ועושים את המצוות בכזאת התלהבות. למה לי זה מרגיש כמו עול.
עצם המחשבה הזאת גורמת לי לבושה. אני מניחה שהשם הרי יודע מה אני חושבת.
הוא יודע שאני מקבלת את זה שהוא קיים אבל בכל זאת לא מקיימת את המצוות שלו.
איך הוא יקבל אותי ככה.
שאלתי מלא שאלות ויש עוד לפחות 57 שאלות שרשמתי בפתקים גם על הדת וגם על התנ״ך עצמו והסיפורים. אין לי מושג איך אני מקבלת תשובות על הכל.
גם רב אחד אמר לי שהרבה מהשאלות שלי קשורות לזוהר ושהכל כתוב שם אבל איך אני אמורה להשיג את המידע הזה?
תשובה
שלום וברכה
ברוכה הבאה.
סודה של האמונה דומה מאוד לסודה של האהבה.
אנחנו יודעים היטב על קיומה. לא יודעים כיצד היא מוצתת בלב.
לעתים הדבר נובע מפעימת לב גדולה, מקול פנימי, מהתעוררות.
לעתים הדבר נובע מפחד. גם אהבה – הפחד מלהישאר לבד; האמונה מפחד שמא נענש על כך שלא דבקנו בה.
לעתים הדבר נובע מאשמה – גם אהבה, גם אמונה.
לעתים זה עולה מתוך שאלות קיום: מה יהיה איתי בלי אהבה ? מה יהיה איתי בלי אמונה ?
וכשהקול הזה נשמע בתוכנו הוא אכן פוגש שאלות רבות.
גם אהבה: למה לכרות ברית ? כיצד להביא אותה באמת לידי ביטוי ? איך אדע שהיא לא תכבה ? איך אדע שהוא אכן הוא ? איך לתת אמון ?
וגם אמונה. הרבה שאלות.
מפגש האמונה והשכל הוא עולם ומלואו. גם מפגש האהבה והשכל.
ומדוע ? כי האהבה אינה מבוססת על השכל. היא נובעת. אבל יש לשכל תפקיד חשוב מאוד בה: לבחון האם זו אהבה או תאווה; לקרוא את עצמנו במדויק; להכיר היטב את זה שעומד/ת מהצד השני וכדו'.
הדבר נכון גם ביחס לאמונה: הרצון לבסס את האמונה על הוכחות שכליות הוא סתירה מינה וביה. משעה שאנו עוסקים בא-לוהים אנו עוסקים בלא-שכלי, ובדבר שלא ניתן כלל להלבישו בהוכחה שכלית. אף על פי כן – יש לשכל תפקיד חשוב מאוד בעולם האמוני.
הטענה כי יש הוכחות מדעיות לאמונה מקובלת על אנשים רבים. אם היא בונה בך את עולמך – מצוין. אם את מעוניינת להכיר עולם אמונה אחר – אשמח אם תקראי את https://www.ypt.co.il/media/1812/%D7%9E%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.pdf.
אולי תמצאי את עצמך שם.
אל תדאגי לקב"ה. זו הכרעה שלו האם לקבל אותנו. לא אנחנו אלה שצריכים לקבוע. אנחנו נעשה את שלנו.
וכדאי גם לא לפחוד מפני העתיד. תתקדמי. תתקני. תתעלי. את תמצאי את דרכך בתוך עולם האמונה.
כמו כן, את לא צריכה להסתכל על אחרים ועל אמונתם. כפי שאין אנו מסתכלים על אחרים על אהבתם. הדרך שלך היא שלך.
אשמח לעמוד לימינך בשאלותייך, אם תרצי.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם