שאלה
שלום הרב, יש לי שאלה בנגוע לירידת הדורות שאני מרגיש כלפי הדור של הרב, אני כותב את הדברים בעקבות כמה שיחות ששמעתי, ובמיוחד לאור שיחה עם הרב ששמעתי בפודקאסט שיג ושיח...
הרב שייך לדור הרבנים שגדלו בנתיב מאיר של פעם, בהר עציון של פעם, במרכז של פעם, יכול להיות שהשאלה שלי היא פשוט יותר טרוניה מאשר שאלה, אבל נו שויין שיהיה: זה לא הוגן! הדור שלכם איכשהו הצליח גם ללמוד תורה ברמה ממש גבוהה, הייתם נבחנים על 40 דף גפ"ת, לומדים ברף גבוה מאוד של ידיעת המוני דפי גמרא ותוס' בשקלא וטריא (ככה שמעתי את הרב אומר בפודקאסט), זה סטרנדרט שלא קיים היום באף מקום, גם לא בישיבות קטנות ולא בישיבות ליטאיות, זה פשוט כבר לא בנמצא, זה בגדר סיפורים שעושים חילשס (חלישות)...
אני למדתי בישיבה תיכונית תורנית, השקעתי שעות רבות כל יום במשך שנים בלימוד מחוץ לסדרי הישיבה של גמרא הספקתי ב"ה סדרי מועד נשים עם חזרות, לא מעט בכלל, היום אני שיעור ב', משקיע, לומד, משתדל לחזור, לא מבזבז זמן, יש מאחורי סך מסכתות יפה שלמדתי גפ"ת, על יבמות גם נבחנתי גפ"ת, משקיע את כל הזמן שיש לי בלימוד וחזרה, וכגודל ההקרבה כך גודל האכזבה, לצערי, אני אפי' לא קרוב למה שהרב מתאר שהייתם עושים בתור תיכוניסטים (ואני בחור עם שכל ב"ה עם ציוני בגרות נהדרים וכו' וכו')...
החלק המעצבן בארוע, הוא שזה לא רק שיש ירידת הדורות וזהו, אלא זה גם מרגיש שהדור שלי מקריב הרבה יותר בשביל להיות 'תורני'. הרב שייך לדור של רבנים שהכירו את נשותיהן בבני עקיבא... אני שייך סוציולוגית לדור וחברה שמרימה דגל של תורניות והקפדה על ההלכה, אין מה לדבר על חברה מהסניף... וכמובן זו רק דוגמא, היום יש לבחור התורני הרבה יותר גירויים להתנזר מהם ולהתמודד מולם, המשימה קשה מאוד, כדי לשמור על חוזקה תורנית, צריך לשמור על עצמי ולהרגיש שאני מסתגר מהתרבות החילונית יותר ויותר (עד כיתה י' - יא' הייתי אוהב לראות סרטים, אבל הפסקתי כי אני לא רוצה לצרוך תרבות זולה... וזה לא שהתרבות הזולה כבר לא מעניינת...), ואמת, אני לא מצטער על הוויתורים שאני עושה בשביל הקודש, אבל זה מתסכל לראות שככל שאנחנו מפתחים עמוד שידרה תורני חזק יותר, אנחנו בכל זאת לא קרובים אפי' לגרד את ההשגים התורניים שדורות קודמים לנו שחיו באווירה יותר 'פתוחה' ופחות 'תורנית' (לפחות בהקשרים בהם זה נתפס כיום) הגיעו אליהם...
זה מרגיש שהדור של הרב הצליח מצד אחד 'להינות' ממה שהיה לאווירה מזרחוניקית של הקיבוץ הדתי להציע, ומצד שני, גם קיבל תורה מהדור שהגיע מישיבות אירופה שהיו בית גידול לגדולי דור (וגדולי הכופרים...), רבנים שלמדו בנובהרדוק ובליטא וקיבל תורה מגדולי עולם כמו ר' חיים עויזר והציבו רף מטורף ואיכשהו הצלחתם לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה...
אשמח לתגובת הרב בנושא, למרות שאין פה שאלה קונקרטית
תשובה
שלום וברכה
בכנות, איני יודע לענות לך תשובה חד ממדית.
דבריך מעוררי מחשבה.
אכתוב את מה שהם מחלצים ממני כשאני קורא את הדברים בפרספקטיבה שאתה כותב עליהם:
אמונתי העמוקה היא ש״לפופ צערם אגרא״. לא ניתן להשוות בין דורות, ואין בזה גם טעם. לא ההישגים הם אלה שצריכים לעמוד לנגד עינינו, כי אם העולם הפנימי שלנו: היעדים, כוח הרצון, הדבקות, המאמץ וכדו׳. אני רואה את המשמעות היסודית ביותר רק באלה. על כן, לעולם יהא אדם מסתכל על מה שהשאיפות הרוחניות מחלצות ממנו, ולא על ההישגים עצמם. הפיתויים שאנו חיינו בתוכם היו זמינים פחות (בקושי טלפון ציבורי על אסימונים….); רמת הקשב והריכוז בכללה הייתה אחרת וכדו׳. לאמור: נדרש מאיתנו פחות כדי להגיע ליותר. למען הסר ספק, נדרש מאיתנו מאוד מאוד.
״אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחׇכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה״ - גם בתקופתינו היום רבים שלא הלכו בדרך זו.
בכל דור ודור עומדים האתגרים שלו. גם ההישגים. אני רואה הישגים רבים שקיימים דווקא בדור הזה. העומק הנפשי. הרגישות. החסידות. הכנות הדתית וכדו׳.
אתה עדיין לא יכול לבחון את המקום אליו הגעת. יש שלב בלימוד שבו הידע הנצבר הופך להיות ״יצרני״, לאמור: ההזנה ההדדית של מה שנצבר בך הופכת אותך לא רק למקבל אלא גם לתוסס באופן פנימי, ולקושר קשרים גדולים. במושגים של היום: אתה עדיין בשלב ה google ובעזרת ה׳ יגיע המקום שבו תחוש שאתה AI, והידע שאתה צובר הופך להיות עולם הולך ומתחדש בכל עת.
שאלה שמעסיקה אותי רבות, ואיני יודע את התשובה המדויקת לה. גם לנו היו ניסיונות גדולים, אבל חיינו חיים פחות מסתגרים ויותר פתוחים. לא רק במובן המחשבתי, אלא גם במובן הפשוט של הקיום - קריאה, סרטים, פעילות בסניף, חברה שלמה וכדו׳. התחושה הפרדוקסלית שלי היא שהחיים שלנו היו הרבה יותר בריאים ועל כן גם השפיעו לטובה מבחינה רוחנית, מאשר הניסיונות המתמידים להילחם במה שאתה מתאר. אולי דווקא המלחמות האלה מסיטות את הדעת מהתפתחות בריאה. מצד שני, אכן חומרת האווירה מסביב כיום הרבה יותר בעייתית.
ומה אני מציע?
מציע להירגע. להמשיך בדרך בה אתה הולך. לחיות בריא יותר. לחייך לחיים. לאהוב את התורה שאנו לומדים ולצפות להתעצמותה בתוכנו.
ואם תרצה שנמשיך - בשמחה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם