שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב הלל מרצבך
ספר החינוך מצוה רסד - מצות ענין טומאת הכהנים לקרוביהם, ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביו הידועים.
ויקרא כא ג
ומה שאמרו שבת קל"ו ע"א שכל שלא שהה שלשים יום באדם (נפטר לפני שהיו לו 30 יום) אין מתאבלין עליו, לפי שהוא ספק. ובגמרא שם אמרו זכרונם לברכה, שאם ידענו בבירור ששלמו לו חדשיו (חודשי הריון) שדינו כשאר מתים לענין אבילות, וכן לכל שאר הדברים דינו כאדם שלם.
איך ידעים בבירור ששלמו לו חדשיו ?
תודה ממשה
תשובה
שלום וברכה
הדיון המרכזי הוא בגמרא ביבמות (פ’ האשה בתרא), וכן בשבת לגבי טלטול בשבת ודיני אבלות.
חז"ל קובעים שכל תינוק שמת בתוך שלושים יום – יש חשש שמא היה נפל, ולכן אין מתאבלים עליו מן הדין (אלא אם כן ידוע ששלמו לו חודשיו).
אם ידוע בוודאות שעברו תשעה חודשי היריון מלאים (כדרך נשים) – הרי זה בחזקת בר־קיימא, גם אם נפטר בתוך שלושים יום. כך נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סימן שעד): "אם ידוע שכלו לו חודשיו – מתאבלים עליו אפילו מת ביום הראשון".
כלומר: הידיעה על משך ההיריון גוברת על הכלל של 30 יום.
אם אין ידיעה ברורה על חודשי ההיריון – ממתינים לראות אם התינוק חי שלושים יום.
תינוק שחי 30 יום – חזקה שהוא בר־קיימא, גם אם לא יודעים בבירור את גיל ההיריון.
בימינו, עם רפואה מתקדמת ואולטרסאונד, ניתן לדעת במדויק את גיל ההיריון. רוב הפוסקים בני זמננו מסתמכים על נתונים רפואיים לקבוע אם שלמו חודשיו.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם