שאלה
צפיתי בשיעור בשם "האם נבואות חייבות להתגשם" מלפני שלוש שנים של הרב בכנס התנך של שנת תשפג.
שם הרב הציג את ההסתכלות הנכונה לדעתו לאורם של רבי יהודה הלוי והרמב"ן לגבי נבואות. שהן אינן חייבות להתגשם, אלא פירושה פתיחת חלון הזדמנויות שאם העם יתעורר ויפעל הנכון היא עשויה להתממש, ואם לא, היא תידחה למועד אחר עד להזדמנות הבאה.
עיקרון זה בהחלט מסתבר כשמדובר בנבואות מעורפלות ללא הזכרה של אדם מסוים או זמן מוגדר, אבל כיצד העיקרון הזה מתממש בנבואות שונות טיפה יותר ספציפיות בזמן ודמויות? למשל יש את הנבואה על המלך יאשיהו שיטהר את העבודה זרה מעם ישראל, האם הנבואה הזו היתה חייבת להתגשם?, האם ליאשיהו היתה בכלל בחירה חופשית אם לקיים את הנבואה או לא?
וכן לגבי נבואות המוגדרות בזמן, כמו ירמיהו שמבטיח שגלות בבל הראשונה תימשך 70 שנה, שוב האם זה היה חייב לקרות בזמן הזה גם אם העם לא היה עושה כלום?
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה
ומועדים לשמחה,
יישר כוח על השאלה הטובה.
אני לא בטוח שאני יודע את התשובה.
שכן מלבד הרמב"ם, שכתב הלכות נבואה יחסית מסודרות (שכאמור בשאלתך חלק גדול מהראשונים חולק עליהן) אין לנו מקבילה לדבריו.
נבואות מפורשות כאלה הן די נדירות בתנ"ך. לא זו בלבד, אלא שבכלל אפשר שהנבואה על "יאשיהו" אינה על יאשיהו שאנו מכירים אותו בשם הזה, כי אם דווקא על המלך "אסא", ששמו המקורי אפשר שהיה "אסאיהו". זה הרבה יותר מסתבר בפשוטו של מקרא, אך אין כאן מקום להאריך.
על כל פנים, קשה מאוד לקבל את האפשרות שכוונת הנבואה היא שיום אחד תהיה אמא שתתן את השם "יאשיהו" לבנה, ואז הוא יהיה חייב להשמיד את הבמות מכוח נבואה קדומה. זה מנוגד לכל העקרונות היסודיים של הבחירה החופשית, דרכי הנהגת ה' את העולם וכדו'.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם