שאלה
היי, אני נער דתי בן 18 שמחפש לקבל תשובות לאמונה שלו. רוב הזמן בדת אני מרגיש שאני עושה את הדברים כמו תוכי ולא באמת יודע מה אני עושה, השאלה שלי היא כזאת כשאני למשל קורא בסידור תפילת שחרית לדוגמא , אני אישית לא מבין את כול מה שכתוב בסידור ואני לפעמים גם לא מבין איך מה שאני קורא מתחבר לתפילה , למשל : פסוקי דזמרה אין לי מושג שום מילה ממה שכתוב שם ואיך זה מתקשר לתפילה, אני אישית מאמין שתפילה אמורה להיות לגבי בקשות והודאות וקצת לא מבין איך פתאום שירים קשורים לתפילה, או לדוגמא בחודש תשרי בסליחות לא מבין כמעט שום דבר שכתוב ולא מבין גם איך זה מתחבר לתפילה , עם זאת אני כן מבין למשל איך שמע ישראל, ברכות השחר, תפילת עמידה כן מתחבר לתפילה בשלושה האלו אני כן מאמין מכיוון שהשלושה האלו עוסקים בבקשות והודאה כמו ברכות השחר שזה מתעסק בלהודות לה" על זה שאני קם כול בוקר וכולה, או תפילת שמונה עשרה שזה עוסק בקשות וכולה ,ולכן זה גם רק מה שאני אומר בתפילה של שחרית ולא שאר הדברים. אשמח לתשובה אמיתית וכנה כי כרגע אני מחפש תשובות לשאלות שלי . תודה רבה ויום טוב מקווה שהשאלה הייתה ברורה ומובנת תודה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מתוך השאלה שלך עולה שאתה מתחבר לחלק הפרוזאי של התפילה = מילים ברורות ומדויקות שיש בהם, הודאות ובקשות.
אתה לא מתחבר לחלק השירי של התפילה - אלו פרקי תהילים שנקראים בפסוקי דזמרה וכן הפיוטים שיש בסליחות ובתפילות של חגים.
ההבדל בין השירה והפרוזה אינו בנושאים אלא בשפה. גם בשירה יש בקשות והודאות אלא שהן לא נאמרות במילים מדויקות וברורות. השפה השירית היא שפה מליצית = מילים גבוהות ולא שגרתיות, השפה השירית עשירה בדימויים.
אם למשל, בשפה הפרוזאית אומרים: 'ד' אלוקינו ד' אחד'; בשפה השירית אומרים: 'מי כמוך באלים ד' מי כמוך נאדר בקודש'.
שפה פרוזאית מובנת בשכל, שפה שירית לא פונה אלא השכל, היא פונה אל הרגש. המילים בשירה הם כלים לאומנות, כמו הצבעים בציור או הצלילים בניגון. כמו שנגינה וציור מעוררים רגשות, כך השירה מעוררת רגשות במילים.
אתה לא מודע לכך שמדובר בשירה ואתה מנסה להתרשם מהשירה כמו מפרוזה - אתה מנסה להבין כל מילה ומילה ולהתקדם איתה.
אל השירה צריך לגשת עם הלב, לא מבינים שירה בשכל, אלא מתחברים עם הלב. אדגים לך עם פרק מפסוקי דזמרה (תהילים פרק קנ)
א הַלְלוּ-יָהּ:
הַלְלוּ-אֵל בְּקָדְשׁוֹ; הַלְלוּהוּ, בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו; הַלְלוּהוּ, כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
ג הַלְלוּהוּ, בְּתֵקַע שׁוֹפָר; הַלְלוּהוּ, בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
ד הַלְלוּהוּ, בְּתֹף וּמָחוֹל; הַלְלוּהוּ, בְּמִנִּים וְעֻגָב.
ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי-שָׁמַע; הַלְלוּהוּ, בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
ו כֹּל הַנְּשָׁמָה, תְּהַלֵּל יָהּ: הַלְלוּ-יָהּ.
השיר הזה מעורר רגשות שבח כלפי ד'. מתוארים כאן צדדים שונים ומגוונים שמהללים את ד' כהכנה לשורה האחרונה שמבקשת לגעת בנו:
כל הנשמה תהלל יה - הללויה
כשמגיעים לשורה האחרונה מרגישים את עצמנו מחוברים להלל הרחב והמקיף - גם הנשמה שלי מתחברת לקריאת 'הללויה'.
אם תדע לגשת אל פרקי התהילים והפיוטים עם הלב, תפתח לרגשות תפילה מרוממים, תגיע לשיאים שאי אפשר להשיג בשכל בלבד.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם