שאלה
שלום כבוד הרב,
הייתה לי מריבה בנושא שקשור לנושא ההתנהלות של הבן זוג לשעבר כלפיי ואז הטיח בי האשמות שווא שאני בוגדת בו והתעקש מספר פעמים שאשבע שלא בגדתי בו, גם אחרי שהסברתי לו את המשמעות של שבועה בעיניי וכמה שחשוב לי להיזהר במילים בגלל החומרה, סירב על פשרה שאצהיר והמשיך בהתעקשות על שבועה אז נשבעתי בניסוח ״אני נשבעת שלא בגדתי בך״
בתמורה זה נתן נחת לבן זוג לשעבר והרפה ממני עם ההאשמות, וקרה פעם נוספת שהתעקש איתי לאחר תקופה מאז שנשבעתי בפעם הראשונה והזכרתי לו את החשיבות של שבועה בעיניי ובנוסף שכבר נשבעתי לו, והמשיך בהתעקשות עד שנשבעתי באותו ניסוח לעיל.
הסוגייה שאני מתמודדת איתה כרגע שמצד אחד, לא הייתה לי בעייתיות לעשות שבועה כזאת כי בכל מקרה לא קרה שום מקרה של ניאוף חס וחלילה כי אני נזהרת מלכתחילה לא להגיע למצב כזה, גם לא בטעות. מצד שני, אני מאוד נזהרת במילים שלי בנוגע לשבועה ומקפידה בעיקר על הצהרה והתחושה שנשבעתי פעמיים מתוך אילוץ מפעילה בי תחושת אשמה שנשבעתי לא מתוך רצון ומלב שלם ובייחוד כשיש חשיבות מרובה בעיניי לנושא של שבועה..
האם יש צורך בהתרת נדרים?
תשובה
שלום
טוב מאוד שאת משתדלת מאוד להיזהר משבועות גם במקרה שמדובר בשבועת על אמת.
בכל אופן, במקרה הזה, שבו נשבעת על העבר, אין עניין וצורך בהתרת נדרים, שזה דבר שנוגע לנדר ביחס לעתיד.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם