שאלה
שלום כבוד הרב. הבת שלי נשואה ויש לה ילדים,צדיקה אשת אברך.קשה לי מאד לעודד אותה לאחר שעברה גרידה,זו פעםשלישית לא ברצף של הפסקת הריון בשל בעיות.
אני מרגישה שאני, זקוקה לחיזוק האמונה. אודה לרב על דברי עידוד שיוכלו לעזור לי לקבל את הקושי שלה.כואב לי לראות מה היא עוברת.
תשובה
שלום וברכה
מה אנחנו עושים כשכואב לנו ?
כיצד אנחנו יכולים להתחזק במצבים שכאלה ?
כמובן שהדבר שונה מאדם לאדם, אבל אני מבקש לתת עצה, וללכת באור הנתיב הזה, שרובו המוחלט נלמד מגיבורי המקרא, וממצבים שהם עצמם עמדו בכאב גדול.
הדבר ראשון הוא להא להכחיש את הכאב. לא להתעלם ממנו. לא להדחיק אותו במילים ״הכל לטובה״ וכדו׳. אף לא אחד מגיבורי המקרא נהג כך. כשכאב להם - הם ביטאו את הכאב, הם שהו בו, הם נמצאו בתוכו. בדיוק כפי שאת כותבת בשאלה שלך. קשה לך. עוד יותר קשה לה. והדבר הנכון הוא קודם כל להיות איתה. לשמוע אותה. לחבק אותה. לקרוא אותה ולבקש רשות ממנה לשהות עימה בכאב שלה. לא להזדרז. להבדיל, גם באבלות ההלכה פותחת ב״אנינות״ שבה אדם פטור מכל המצוות, ואחד ההסברים לכך הוא שקודם כל הוא נמצא בכאבו הגדול.
בצעד הבא אנו נאחזים בדברים הטובים שכן קיימים. אשריה שיש לה כבר ילדים. אשריה שיש לה פתח להיטיב עימם, לגדל אותם, להביא אורה לחייהם. האחיזה הזו אינה מקהה את הכאב ולא נועדה לכך, אלא נועדה לפתוח סדק ולאפשר למעט אור לחדור לתוך העולם הפנימי שלנו. להיות מסוגל להתבונן גם על כל הצדדים הנוספים של החיים. הפסיקה הקודמת עסקה בעבר - בגרידה עצמה; הפיסקה הזו עוסקת בהווה.
ולגבי העתיד - בצעד הבא אנחנו שואלים מה אנחנו יכולים לעשות כלפי העתיד. זה מתחיל כמובן בצדדים הרפואיים - בבירור מפני מה זה קרה ומה מצבה הרפואי וכדו׳; זה ממשיך בעולם התיקון הפנימי, ובחיפוש אחר דרכים לשנות את עצמנו לטובה; וזה כמובן ממשיך בתפילה, באמונה, בדבקות בריבונו של עולם ובהכרה כי הרפואה והבריאות אף הם תלויים בו, והוא מכוון אותנו, ומתוך כך אנחנו מבקשים ממנו כי ימלא את משאלות לבנו לטובה.
האם הדברים נראים לך ? האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב וחיזוק גדול
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם