שאלה
ברצוני לשאול על מקרה שאירע לי ממש לאחרונה. עמדתי ברחוב וראיתי משאית שבנסיעה לאחור פגעה ברכב חונה וגרמה לו נזק, ואחר כך הנהג פשוט נסע מהמקום בלי להשאיר שום פרטים. לא היו שם עדים אחרים חוץ ממני.
היה לי די זמן לשלוף את הטלפון ולצלם גם את מצב שני הרכבים וגם את מספר הרכב של המשאית וכך אכן עשיתי, אבל תוך כדי לא הייתי בטוח בכלל אם מן הדין אני מחויב לעשות את זה. בסוף, אחרי כמה דקות, הגיע בעל הרכב הפגוע ודרך שיחה איתו הוא הבין שכנראה צילמתי, ואז העברתי לו את התמונות.
במקרה הזה, לשני הרכבים היה ביטוח מקיף, כך שבדרך כלל הכיסוי יהיה דרך חברות הביטוח (ללא מעורבות של "ערכאות" מה שלכאורה היה אוסר את העדות, ומה גם מדובר במקום שרוב חילוני וקרוס לוודאי לא ילכו לבית דין תורני)
עם זאת, יש מצב שחברת הביטוח של הרכב הנפגע תפעל בשיבוב נגד הנהג הפוגע, במיוחד אם יראו במעשה שלו רשלנות חמורה או כמעט מזיד.
ההתלבטות שלי היא בכמה נקודות: האם בכלל הייתי מחויב לצלם כשזה קרה? ואם כבר צילמתי האם אני מחויב למסור את הצילומים לבעל הרכב? (לא תעמוד על דם רעך/ השבת אבידה/ מציל ממון חברו) ומה דינה של מסירה כזו אם היא עלולה לשמש אחר כך בערכאות, כשכמעט ברור שהצדדים לא ילכו לבית דין? לכאורה גם לא מדובר בעדות ממש אלא ב'אנן סהדי' גמור ורק נמסר לבעל הרכב הנפגע.
מה אם הפעולה כרוכה אצלי בטירחה או אפילו בהפסד מסוים האם גם אז אני חייב? ואם יקרה מצב שבסופו של דבר יחייבו את הנהג ביותר ממה שהיה מתחייב בדין תורה, האם יש לי אחר כך חובה להשלים לו את ההפרש?
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה.
א. התורה ציוותה "לא תעמוד על דם רעך". כמו הרבה דברים, פשוטו של מקרא שעוסק ברצח, הורחב בהלכה לאחריות הכללית שלנו לא להניח לפגוע באדם גם בתחום הממוני, ולא לעשות את מה שראוי שנעשה. אתה נהגת מאוד נכון, מבחינה מוסרית והלכתית, ודאגת לבעל הרכב הנפגע. יישר כוח.
ב. בוודאי שיש למסור את הצילומים. מאותה סיבה.
ג. מותר לבעל הרכב ללכת לערכאות כדי לתבוע את מה שמגיע לו, אם אין דרך ללכת לבית דין רבני. למעשה, אין גוף כלשהו שלא הלך לערכאות במקרים כאלה, אפילו הלוחמים הגדולים ביותר נגד בתי המשפט בישראל.
ד. גם בית דין רבני היה משתמש בתמונות כדי להוציא ממון מהפוגע שלא נהג כשורה.
ה. לגבי הטירחה שלך: ההלכה מכירה בגבול הטירחה. אנו מוצאים זאת, למשל, בהלכות השבת אבידה, שאין אדם חייב להפסיד את ממונו יותר מאשר השבת האבידה, ועוד דוגמאות. על כן, אם הדבר היה מחייב אותך בטירחה מרובה, והנפגע לא היה מפצה אותך על כך – אינך חייב. אולם מה שעשית – אינו טירחה מרובה, ועשית אפוא את הדבר הנכון מבחינה הלכתית, מוסרית ואנושית.
ו. בוודאי שאין אתה צריך להשלים את ההפרש.
כל טוב ויישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם