שאלה
שלום כבוד הרב.
אולי אין לשאלה הזאת נפקא מינה להלכה, כי תמיד אפשר להוסיף עוד כדי להיות בטוח.
השאלה שלי היא איך אפשר להשוות סכומים כמו זוז, שקל ופרוטה מפעם להיום.
אני שואל בהנחה שהכוונה של חז"ל כשהם כתבו שיעור של מטבעות הייתה השווי של המטבע בימיהם.
אז איך אפשר להשוות להיום?, כלומר לדוגמא במקרה של פרוטה ורבע לפדיון מעשר שני. אם לדוגמא הרמב"ם עשה מדידות ומצא שהשווי של סלע הוא כך וכך משקל של כסף. ההשוואה להיום לא תיהיה מדוייקת כי גם אם נדע להבחין עם כלים ארכיאולוגיים מה היא כמות הכסף המדוייקת שהתכוון אליה, עדיין זה לפי השווי של הכסף בימיו, ואולי היום המשאב הזה ניהיה נפוץ יותר או נפוץ פחות או שהייצור שלו עולה פחות, ואז להשוות את זה לכמה עולה כך וכך כסף היום זה לא מדוייק.
האם זה משנה? כלומר האם הכוונה של חזל שנתנו שיעורים במתכות הייתה שהערך יהיה דינאמי כלומר כמה שהמתכת תיהיה שווה בימים ההם אז זה יהיה השווי שלה? או שלא וזה דבר קבוע שנקבע בעבר.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלה המלומדת.
באופן עקרוני,ֿ יש שתי שיטות השוואה, שלכל אחת יתרונות וחסרונות (את חלקם כתבת):
פורמליסטית: לאור משקל הכסף בעבר, ומחיר הכסף בהווה. ההצדקה לכך היא ראיית הכסף כמבטא דבר מה סמלי, ולא לאור שוויו.
המהותית - כה הקניה. אנו יודעים לדוגמה כי השיעור של 200 זוז נקבע כדמי מחיה לשנה. כמובן שיש צורך להסכים מהם אותם דמי מחיה (למשל: האם גם דיור), ולאור קביעה זו למדוד את כל השיעורים.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם