שאלה
בפרשת חיי שרה כשאברהם מצווה את אליעזר ללכת לחפש אישה לבנו יצחק הוא משביע אותו וכשהוא משביע אותו כתוב "וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על הדבר הזה"(פשרת חיי שרה פסוק ט) ורדי מפרש שהוא החזיק בברית מילה של אברהם וגם בפרשה שלנו פרשת ויגש כיוסף רוצה להוכיח לאחים שהוא יוסף באמת הוא מראה להם את הברית(לפי רשי) ולכאורה זה תמוה איפה הצניעות שלהם?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
מהו "תחת ירכי" האם ממש או כפי שכותב הרש"ר הירש בראשית פרק כד פסוק ב (פרשת חיי שרה)
שים נא ידך תחת ירכי, נמצא עוד רק פעם אחת, בדברי יעקב אל יוסף (בראשית מז, כט). נראה כי אין הביטוי רומז למקום המילה. המקום עצמו איננו מתאים; הרי הוא אומר: "תחת ירכי". למה אין אנו מוצאים את הביטוי בשום הבטחה אחרת? אך "ירך" איננו אלא אותו חלק הגוף, הבא במגע עם הקרקע תחלה, בבוא האדם לשכב או לשבת (מבחינה זו "ירך" היפוכו של "שכם", שבעת הקימה הוא הראשון, המתרומם ממצב השכיבה, מכאן "השכים"); הרי הוא קרוב ל"ירק", ומציין את הקצה ה"זרוק" אחורנית או כלפי מטה, בניגוד ל"פנים"; ומכאן "ירכתים": החלק האחורי של בנין, ומכאן "ירך": בסיס המנורה (שמות כה, לא). בשני המקומות, בהם מוזכר ביטוי זה, הרי אדם, הנוטה למות, או קרוב למותו, מקבל הבטחה מפי מי שיחיה אחריו, אשר מבלעדיה לא יוכל למות במנוחה. אפשר והביטוי "שים נא ידך תחת ירכי" יתפרש כמשמעו המילולי: "הנח לי לנוח על גבי ידך", כלומר, תן לי את הכוח והעוצמה שבידך, ויהיו הם הבסיס, שעליו אוכל לשכב במנוחה. פנים מסבירים לפירוש זה נמצא בעובדה, ששימת היד תחת הירך איננה זהה עם השבועה, אלא קודמת לה.
עוד יש להבין כי בכל דבר אפשר להסתכל עליו במספר אופנים, גם על אבר הברית, יש אפשרות להסתכל עליו כמעשה מצוה היחיד שהיה אז, (עיין ברש"י) ואפשר להסתכל כמקום המסוגל לחיי אישות. אם מסתכלים עליו בעיניים של מצוה א"כ אין כאן חוסר צניעות, וא"א ע"ה שלא הסתכל על שרה ורק בירידתם למצרים הכיר בה "עתה ידעתי כי אשת יפת תואר" לא היה לו כל רגש של הנאה רגילה אלא ערך קדושתי, ולכן הדבר היחיד שנעשה בו מצוה היא ברית המילה. זה למ"ד שאמנם הנגיעה הייתה במקום המיוחד.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם