שאלה
שלום לרב רציתי להתייעץ איתך לגבי עבודה לבחורה דתייה … אני גרה בעיר שהיא לא נחשבת דתית משמע האוכלוסיה שיש בעבודות היא אוכלוסיה חילונית .
אני לא יודעת למה אני תמיד מרגישה שונה במקומות עבודה.. לא מצליחה להתחבר לצוות אני כבר לא יודעת אם אני הבעיה או שזה די הגיוני? כמובן שכולם מכבדים אותי וכו אבל עצם זה שאני מברכת ברכת המזון נגיד נוטלת ידיים וכו כשאחרים לא זה אוטומטמית מבדל אותי מהשאר או לפחות זו ההרגשה שלי… הלואי היתי זוכה לעבוד במקום עבודה עם אנשים שהם באותו ראש כמו שלי אבל אין… מה היית ממליץ לי לעשות? ומדוע אני מרגישה ככה הרי אני אוהבת את בורא עולם אני מאמינה בו אמונה שלמה למה אני לפעמים מרגישה פחות ?
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את מה שאת חשה.
האם אפשר להציע לך דרך אחרת ?
להיות שמחה מאוד במה שאת עושה. נאמנת לאמונתך. לכבוד שמיים. לקיום מצוות.
אוהבת את הבריות הסובבות אותך. את בעצמך כותבת שמכבדים אותך. זה פתח מאוד משמעותי, ואפשר כמובן להתקדם עוד ועוד. להאיר פנים. לדבר עם אנשים. לשמוח בקשר איתם.
ועל ידי כך לחיות גם את השותפות העמוקה, ושאת לא נבדלת כי אם להפך – מאוד מאוד מחוברת;
וגם את הזכות הגדולה ללכת בדרכי ה', ולעשות את רצונו.
את אפוא לא "פחות".
אלא יותר. שתי קומות. הטבעית – האנושית; הרוחנית – הלכתית.
כל טוב ומועדים לשמחה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם