שאלה
שלום רב
אני בעלת תשובה כבר מספר שנים. בתחילת דרכי בתשובה ביקשתי להצטרף למסגרת תורנית של בנות ומסיבות לא ברורות לא צורפתי, כשהניסיונות שלי לוו בסיטואציות משפילות שלא היה להן הסבר.
לאחר שחברותיי שוחחו עם הרבנית האחראית היא טענה שלא הייתה שום סיבה שלא לצרף אותי ואף התנצלה בפני, אבל ההתנהלות הלא ברורה המשיכה ולא בוצע הרישום שלי בפועל גם אחרי פניה נוספת.
בלית ברירה נאלצתי ללמוד הלכות לבדי, והתמודדתי עם הקשיים לבד. היו פעמים נוספות שפניתי בבקשה להצטרף למסגרות שונות וכל פעם נדחיתי מסיבות לא ברורות, כשהיו פעמים שבכלל לא חזרו אלי, כולל מארגונים ידועים ומוכרים שמפרסמים את עצמם כארגוני קירוב ומזמינים מתחזקים לפנות אליהם.
לא אחת עברו בי הרהורים אם אולי זה משהו מכוון ואולי אני לא אמורה להתחזק ולחזור בתשובה, כי איך אפשר להסביר את העובדה החוזרת הזאת? כל פעם שאני רואה פרסום לארגוני קירוב ושומעת דיווחים של אנשים שקיבלו סיוע ומעטפת מאותם ארגונים שלא זכיתי לקבל מהם מענה אני מרגישה מושפלת ותוהה מה עשיתי שהוביל לכך.
האם ייתכן שטרם התשובה חטאתי באופן כזה שאפילו לא מתאפשר לי לקבל הכוונה הלכתית?
תשובה
שלום וברכה
כואב לי מאוד מאוד לקרוא את מה שאת כותבת.
כמובן שאין לי כל יכולת להעריך את המציאות, שהלוא לא נחשפתי לצד השני, ולהתנהגות כלפייך.
החובה להאיר לך פנים נובעת מכל כך הרבה מקורות - למן ההתנהגות האנושית הפשוטה, דרך מעשי אבות (הכנסת אורחים של אברהם אבינו), דיני צדקה, ובכלל כל היחס הראוי לבני ברית.
אני מציע כי לא תיפלי לבור של האשמת עצמך בחטא איום ונורא שלא מתאפשר לך וכדו'.
זו לא מחשבה שתחלץ מאתך את הטוב שבך, כי אם רק תפיל אותך יותר ויותר.
את המבט תפני אל העתיד.
לא אל העבר.
ולכי בדרכך שלך. בשמחה, בשלמות פנימית.
ומה שאת מסוגלת לעשות לבדך - עשי.
ומכוח העשייה שלך והשמחה הפנימית, אפשר שהדברים ימיסו את חומת האטימות, וייפתחו בפנייך שערים חדשים.
ואם אוכל לעזור - בשמחה.
כל טוב ושנה טובה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם