שאלה
שלום רב,
אבי נפטר לפני 5 חודשים.
הארוס שלי לשעבר ואני 3 שנים יחד כבר כבר התחלנו לתכנן חתונה. לאחרונה ויכוחים רבים עלו והתנהגות שלו הגיעה למצב שהיא מתחת לכל ביקורת. בחרתי להסתכל על כך שהוא לחוץ בגלל העסק שלו. בחודשים האחרונים זה כבר הושלך עליי ביטל האחוזים וכבר לא יכולתי לשאת עוד.
החלטנו שאנחנו לוקחים הפסקה לאחר שבוע קבענו להפגש לשיחה. במהלך השבוע הבנתי שהגעתי למבוי סתום לצערי. וגם הוא ובנוסף הוא פתאום חטף רגליים קרות לגבי החתונה. אז נפרדנו כוחות לגמרי.
מרגישה שעולמו חרב עליי.. אני עדיין לא מעכלת את זה שאבי נפטר ועכשיו גם הפרידה, אני חושבת שאני די בהכחשה. לא בכיתי ואני מטביעה את עצמי בעבודה כדי לא לחשוב על זה ממש מבקשת משמרות כפולות.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות או למי לפנות
ואני גם מרגישה עם עצמי רע, לפני כמה ימים נפלה עליי עצבות ממש כאב לי בלב ושמעתי 3 שירים כדי לרומם קצת את מצב הרוח כדי שאוכל לעבוד ואסור לי לשמוע שירים במשך שנה.
אשמח להכוונה.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מברך ומאחל כי ייפתחו בפנייך שערים מחודשים. לעתים רכבת ההרים של החיים היא טלטלה גדולה, ואנו עולים לפסגות ונופלים לתהומות, והדבר נכון גם בהתייחסות שלנו לעצמנו, וגם באירועים עצמם. שימי לב, לדוגמה, לסערה הגדולה שבשיר השירים, שהוא שיר האהבה הגדול, ויש בו גם התקרבות עצומה ("שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני"), ובהמשך התרחקות עצומה ("ודודי חמק עבר"), והתקרבות מחודשת, ועוד.
נראה מדברייך שאת קרואה עכשיו לאסוף את השברים. להתאבל על אביך, ולהתנחם; להכיר בכך שטוב שנפרדת מארוסך לפני החתונה, ושהדברים האלה לא היה מתגלים אחרי החתונה; להכיר בכך שיש אפשרות שתופיעה זריחה אחרי השקיעה שאת חשה, ושחלק מהדברים תלוי גם בדרך ההתייחסות שלך, ובפתיחת הלב לקבל את האפשרויות החדשות.
לגבי מוזיקה: אם את שומעת לעצמך, ואם זה במסגרת "טיפולית" שאת זקוקה לה כדי לטפל בעצמך – הדבר אינו אסור. ושיהיו לך הדברים מבוא לצמיחה.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב והארה