אני והמיניות שלי: איך להתגבר על הנפילות?

היי, שלום לך :)

איזו שאלה יפה ומלאה בשאיפות, ברצון להשתנות לטובה, בבגרות גדולה, בחלק בתוכנו שמחפש את הטוהר. נגעת בנושא חשוב שהלוואי והתשובה אליו תתרום לך ושאולי יכול לעזור לאחרות/ים שמחפשים תשובות.

את כותבת על העיסוק החוזר במיניות, בבנות אותו הגיל, בנפילות, ברצון לתקן ולהשאיר הכול מאחורה. גיל ההתבגרות כשמו כן הוא- הוא גיל של התפתחות ובגרות פיזית. המיניות יכולה לגמרי להיות עניין מרכזי ומסקרן. זה טבעי ובנוי אצל כולנו, למרות שלא כולם מדברים על הנושא כי הוא מוכר כמאוד אישי.

המצב שתיארת נשמע בהחלט לא פשוט, ההתמודדויות בגיל ההתבגרות נוגעות בנושאים רבים, כמו גם בסוגיות סביב הנטיות המיניות שלנו, הן לא תמיד פשוטות, ולפעמים גם עלולות להוביל אותנו למצב של חוסר אונים והרגשה ששום דבר לא הולך, ו'האם יש תקווה בכלל?'. חשוב לי להזכיר שזה תהליך טבעי וחשוב שרובנו והייתי אומרת אפילו כולנו עוברים/עברנו במהלך החיים. הבגרות שלך היא נקודת פתיחה טובה שאני מאמינה שתעזור.

באופן כללי, שווה להפריד בין מי שהיינו פעם, לבין מי שאנחנו היום ואיך אנחנו בוחרים "להגיש" את עצמנו לאחר. זאת אומרת, האם עכשיו, בגלל שלפני כמה שנים רבתי עם חברה שלי (שאחרי כמה זמן השלמנו) אני אגדיר את עצמי כילדה לא בסדר שתמיד רבה? שזה מה שגרם לי להיות מי שאני היום?

תכל'ס, אנחנו מכלול של דברים. יש בתוכנו המון. אנחנו אנשים שהם גם שחור וגם לבן, גם אפור, או כל צבע אחר.. במשך החיים אנחנו משתנים, לטוב ולמוטב. למשל, כאשר מישהו החליט לחזור בתשובה, האמונות, המעשים, המחשבות שלו השתנו. הוא כבר לא אותו אדם בדיוק. הוא לא "יגיש" היום את החטאים שעשה פעם. גם כי זה פחות נעים וגם כי זה כבר לא נכון. ככה שבסופו של דבר אנחנו יכולים לשנות את עצמנו ולא שווה לפסול או לשפוט מישהו על סמך מה שהיה פעם, קל וחומר את עצמנו. בוא נגיד, מי שירצה להתחתן איתנו כנראה רואה בנו דברים חיוביים, ולא את מה שעשינו פעם בגיל די בוער של החיים..

אז חשבתי על כמה דרכים שתוכלי לשקול ואם תרצי, גם ליישם

1. לגעת בנושא

לא יודעת אם עשית סקירה באתר, אבל יש שם מקום שממש מתייחס לנושא החשוב הזה מנקודת מבט רחבות שעוזרות להבין את הנושא קצת יותר לעומק. אני ממש ממליצה לקרוא קצת, לרפרף, לראות במה מדובר ואם מעניין אז להמשיך (ואם את שואלת אותי, זה מעניין:)). זה הקישור, תהני:

https://www.makshivim.org.il/blog/categories/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA

יש אפילו כמה חלקים מתוך הספר "מה את מבקשת" של הרבנית אוריה מבורך בקישור הזה- https://www.makshivim.org.il/blog/categories/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9A

החלפות

מכירה את המשחקים של פעם (בטח נשאר כמה מהם היום..) החלפת מדבקות, בולים, קלפים, מפיונים.. ממש על בסיס זה אפשר לאט לאט להחליף את העיסוק שלי במיניות, בתחום אחר. סבלנות והדרגה זה לגמרי חשוב פה, לוקח לנו זמן להפחית מחשבות בנושא מסוים, במיוחד כזה שהתרגלנו אליו. מה גם שהנושא הזה לא צריך להיות מודחק לפינה וכן חשוב לתת לו מקום ולא להזניח אותו, הכול תלוי במידה :) לא צריך מייד למחוק אותו ולהחליט שמהיום אני חושבת רק על דשא ירוק כשהנושא עולה בי. כי הוא לא יימחק, בטח לא מהר. אבל אנחנו כן יכולים לנסות להפחית את העיסוק בו. וגם אם קרה שנפלנו- שבע ייפול צדיק וקם..

למשל, אני יכולה להחליט שבכל פעם שאני מזהה מצב שאני לא רוצה להיכנס אליו ושאתחרט עליו אחר כך אני אצא לסיבוב בחוץ, אתקשר לחברה, כל דבר אחר שעולה. זה אפילו יכול להיות משהו מאוד טכני כמו לשמוע שיר ולכתוב את המילים שלו על דף.

לסיכום, התייחסנו לכך שמיניות היא לא דבר רע שצריך לברוח ממנו או להדחיק ושווה להעמיק ולהפנים את הנושא מנקודות מבט בריאות. נתנו כמה רעיונות שמשם נוכל להתפתח ולנסות להתמודד.

אני מזמינה אותך בחום לחזור אלינו דרך תשובה חדשה באתר בקישור הזה: https://www.makshivim.org.il/ask-away.

חוץ מזה, אנחנו זמינים גם בשיחת טלפון: כוכבית 8298, וגם בווצאפ במספר: 052-468-3927.

אל תהססי לשלוח הודעה, לעדכן איך הולך, להתקשר, או לשמור אותנו באנשי קשר :)

נשמח לדבר איתך.

מאחלת שנזכה לקום כבר אחרי נפילה אחת, והמון הצלחה!

הילה

מוקד חברים מקשיבים