שאלה
שלום ושנה טובה לרב המכובד, אני נמצאת בתהליך התחזקות ב״ה זכיתי להגיע למצב מכובד ולהגשים חלום לשמור שבתות וחגים, טהרת משפחה, צניעות וכיסוי ראש, הילדים במסגרות דתיות ,שינון הלכות וכל הנלווה, בעלי התחזק גם הוא בכיפה ,ציצית ,שלוש תפילות ביום וכמובן ביחד שבתות וחגים וכו׳ בכל אופן, הבעיה היא- אבא שלי ..הוא איש מאוד טוב אבל לצערי נשאב אחר הסיטרא אחרא וחוטא בדברים איומים (אשת איש/גויות/לא שומר כשרות וכמובן לא שבתות וחגים) וטוען שצריך להיות אדם טוב וכל השאר לא משנה, הוא מתעטף בטלית כל בוקר ולפעמים מניח תפילין, אומר הרבה ״ברוך ה׳״ אבל בהנהגה שלו הוא רחוק ממה שהתורה הקדושה שלנו מצווה אותנו, אני מתביישת להגיד אבל הוא שונא ובז לאנשי דת ומעריץ את אומות העולם מעל פני דתיים יהודים… אני אומרת את זה עם בכי בגרון.. הבעיה היא שבחג האחרון עשינו כולם ביחד (המשפחה המורחבת)וכמובן שאני ובעלי בינינו עשינו הכל לפי הלכות החג,רוב הזמן דיברנו דיברי תורה, מי ששאל אותנו הלכות אז הסברנו בנועם וכמובן לא בהתנשאות ח״ו מה כתוב בשולחן ערוך שלא ישמע חלילה שזה אנחנו קובעים וכו׳ וכו׳ אבל הוא מהצד החמיץ פרצוף מאוד בגלל שכל השיח היה סביב ההלכות והתורה הקדושה והוא התעצבן שאמרנו ״שאי אפשר את זה ואי אפשר את זה״..והוא ביקש ממני להביא לו מים קרים אז מיד רצתי להביא ,שמתי לו קרח בכוס והלכתי להביא בקבוק מים, כשחזרתי ועוד אמרתי לו ״לרוויה אבא מלך שלי״ והוא אמר לי תיקחי את זה ממני כבר אחותך הביאה לי מהתמי 4.
אני מנסה שלא לחשוב שהוא עשה את זה ממש במיוחד כדיי ״להקניט״ אותי ב״מגבלות״(כמו שהוא רואה את זה) כדיי שאולי אני אבין שזה לא משתלם או לא יודעת מה, כי באמת זה לא לקח הרבה זמן ולא נתתי לו לחכות.
אני מנסה לשפוט לכף זכות ומאוד אספתי את עצמי שלא לשאול אותו למה הוא אומר לי את זה ככה ולא להתעמת איתו.
פשוט רציתי לבכות את נשמתי באותו רגע .
מאז אני באי שקט, אני מרגישה שאני לא רוצה להיפגש איתו ולא רוצה לדבר איתו קיבלתי דחייה ופחד לעמוד במצב הזה שוב.
גם הבנתי שהוא אמר לאחיות שלי ״אל תיהיו כמוהה״ כשהן מדברות על תורה ועל דת הוא מפחד שהן יחזרו בתשובה גם…
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אשריכם שזכיתם לראות את האור הגדול ולהנות קצת מזיו השכינה. מה שאת מספרת על אביך אמנם כואב, אבל הגמ' (קידושין לא ע"א) אומרת על דמא בן נתינה שישב פעם אחת בין גדולי רומא והיה לבוש בגדי זהב ומשי ובאותו הזמן אמו באה אליו וקרעה את בגדיו היקרים וטפחה על ראשו וירקה בפניו ולמרות כל הבזיון הזה דמא בן נתינה לא ביזה את אמו. והגמ' מוסיפה שאפילו אביו או אמו נטלו את הארנק וזרקו לים אל לבן להכלימם. למדנו עד כמה גדול כבוד או"א. כך שהדברים שאת מספרת על אביך הם כאין וכאפס לעומת מה שהגמ' סיפרה לנו וחייבה אותנו. על כן אל תעלי בדעתך להפסיק לדבר עמו או חלילה להפסיק להפגש עמו. אדרבא קחי קושי זה לעבוד את ד', אדרבא למרות הקושי להתקשר אל אביך את מנסה להוסיף קשר, ותעמדי בתפילה כפי שעשתה רחל לפני הקב"ה ואמרה אני סבלתי קשיים והכנסתי צרתי לביתי ואתה הקב"ה בודאי צריך למחול לעם ישראל. כך גם את תעמדי למרות כל הקשיים ותשמרי עם קשר עם אביך ותבואי בע"ה לפני אבינו שבשמים ותאמרי למרות כל הקשיים לא עזבתי את אבא גם אתה אל תעזבנו ואל תרחק ממנו.
המשיכי לכבד את אביך למרות על הקשיים ויתכן שיהיו אחרים, אבל תמיד לזכור שאנו בניו של הקב"ה ומחוייבים בכבודו. כן כל בן ביולוגי מחויב בכבוד או"א ובזכות זה יעלה זכרוננו לרצון לפני אדון כל.
חתימה טובה
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם