שאלה
לכבוד הרב שרלו שלום רב,
אני פונה לרב בשאלה הלכתית-מוסרית בנושא שעליו, עד כמה שידוע לי, אין כמעט הדרכה במקורותינו.
אתחיל בסיפור האישי, עם זאת אבקש מכבוד הרב לנסות ולהסביר מהם השיקולים הכללים בעניין, לאו דווקא לפי הסיפור האישי שאספר.
אני בן 40, לצערי התגרשתי לפני כשנתיים. נולדו לנו 3 ילדים מקסימים ואנחנו מגדלים אותם בנפרד, אך במשמורת משותפת. על מנת להצליח לגדל אותם במשמורת משותפת, בעתיד הנראה לעין נראה כי גרושתי ואני נגור בסמיכות מסוימת זה לזו. לעניין ההלכה שלא לגור בסמיכות, אנו גרים בשכונות נפרדות אך הילדים יכולים ללכת בינינו באופן עצמאי.
לאחרונה התחלתי לצאת לשידוכים ובררתי מה "מקובל" לעשות אחרי שבע"ה מתחתנים, גרוש עם גרושה. ישנו מודל מורכב שעלול להשמע מוזר למסתכל מהצד. המודל הוא חתונה, ולאחריה ממשיכים לגור בנפרד. הסיבה היא ששני הצדדים מגדלים ילדים ומעוניינים לשמור על הילדים בסביבת הגידול הטבעית שלהם. וגם אם ישנה אפשרות לעבור דירה, עלול להווצר מצב שבו הגרוש של אשתי לעתיד או גרושתי לא ירצו לעבור למקום אחר.
מבלי להכנס למגבלות החוק במדינה, ומתוך הבנה שהתורה מדריכה אותנו שבכזה מצב אדם צריך לאסוף את השברים ולהתחתן, אוסיף גם את הגמרא שאומרת " היו לו בנים בילדותו- יהיו לו בנים בזקנותו". השאלה שלי היא מי נדחה מפני מי? האם ילדי ינותקו מאבא שלהם או מאמא שלהם? (סביר שבמקרה כזה החוק ישאיר את הילדים בחזקת האם). האם אלה יהיו הילדים של אשתי לעתיד שיאלצו לכתת רגלים כדי להגיע לאבא שלהם? או האם ילדי שיוולדו לי אי"ה יאלצו לחיות בשני בתים למרות שההורים שלהם יהיו נשואים. שיקולים אלה מתחשבים בטובת הילדים בלבד, כמובן שישנה השפעה עצומה על המבוגרים המעורבים, חלקם אינם יכולים לבחור והבחירה תכפה עליהם בזמן שהגרוש או הגרושה שלהם יחליטו.
תודה רבה, שנה טובה וגמר חתימה טובה
תשובה
ֿשלום וברכה
ראשית, אני שותף במסע שלך הן להיות קשור כראוי עם הילדים ולשמור על יחסים לפחות קורקטיים עם גרושתך, ואף להקים פרק ב.
למעשה איני מבין עד תום מה אתה שואל. אם השאלה היא האם מותר לחיות בבתים נפרדים וכדו׳ - אין איסור בדבר. צריך לעשות את מה שמיטיב. אתכם. עם הילדים וכדו׳.
ואם השאלה אחרת - אשמח שתכוון אותי יותר.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם