שאלה
שלום כבוד הרב.
על מנת לקצר אפנה ישר לענין.
אני כרגע בישיבת הסדר ואני מרגיש שם מצוין והכל מעולה. אני בשיעור א' ואני מרגיש איך לאט לאט אני מתקרב לקב"ה ויש בי יותר שימחה ויותר הבנה, וגם אם יש לי שאלות אזי הם נובעות מנקודת מוצא נכונה (לעניות דעתי). עד כאן הדברים הטובים...
כמו רבים מחברי בישיבה התיכונית, רמתי הרוחנית הייתה מאוד לא קרובה למה שרמתי הייתה אמורה ליהיות בתור חובש כיפה...
היו לי רגעי שפל נוראיים עד כדי חילוניות לתקופות קצרות, ואף פעם אחת חיללתי שבת ואכלתי חלב אחרי בשר. אלו הם שתי העברות החמורות ביותר שעשיתי.
כיון שרציתי לחזור בתשובה אז התחלתי לעשות כל מה שבן תורה אמור לעשות והשתדלתי,אחרי חרטה כמובן, לא לחשוב על חטאי יותר מידי כי אחרת לא אוכל להתקדם.
אז עד עכשיו הייתי במצב של "עשה טוב" וכמעט שכחתי מהעבר. אך עכשיו שרמתי הרוחנית השתפרה פתאום עלו בי מחשבות שלא יוצאות ממוחי לגבי העברות שביצאתי, ואולי אני צריך להתחיל בתהליך תשובה של "סור מרע" (אולי ההגדרה הזאת לא שייכת אבל ניסיתי להבדיל בין שני סוגי תשובה).
אני סמוך ובטוח שהקב"ה כבר מחל לי ואין לי ספקות בקשר לחרטה שלי, ובכל מקרה אינני יכול לכפור ברעיון התשובה עד כמה שקשה לי (לנו) להבין אותו. שאלתי היא מה לעשות עם אותם יסוריים שישנם בתוכי ואיך להתמודד איתם.
אודה לך מאוד ותחזק אותי מאוד בתשובתך.
תודה רבה.
תשובה
ב"ה
שלומות,
שמחתי לקרוא על מצבך היום ואני משוכנע שהוא ביטוי הולם להיותך בן תורה. שמח בכך, המשך קדימה! דע לך שהמחשבו תעל העבר הן עצת היצר והן אלה שמעכבות אותך מלהתקדם. ההרהורים האלה לא בהכרח באיחם ממקום של התקדמות.
צא מזה!
שמח,
המשך,
עלה והתעלה.
כל טוב,
שי