תשובה על קללת ה'

בס"ד

כתב הרמב"ם בספרו "היד החזקה" - בהלכות עבודת כוכבים פרק ב

(ז) ואלו הן דיני המגדף: אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות שהוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ויברך (דהיינו "ויקלל") אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים שנאמר ונוקב שם ה' על השם המיוחד חייב סקילה. ועל שאר הכינוים באזהרה. ויש מי שמפרש שאינו חייב אלא על שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואני אומר שעל שניהם הוא נסקל:

(ח) נגמר הדין מוציאין את כל אדם לחוץ ושואלים את הגדול שבעדים ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינים עומדים על רגליהם וקורעין ולא מאחין והעד השני אומר אף אני כמותו שמעתי ואם היו עדים רבים צריך כל אחד ואחד מהן לומר כזה שמעתי:

(י) כל השומע ברכת השם - חייב לקרוע. ואפילו על ברכת הכינויין - חייב לקרוע. והוא שישמענה מישראל.

אחד השומע ואחד השומע מפי השומע - חייב לקרוע. אבל השומע מפי העובד כוכבים - אינו חייב לקרוע. ולא קרעו אליקים ושבנא אלא מפני שרבשקה היה ישראל מומר.

*****

התיקון הוא בקידוש ה' והחזרת יהודים בתשובה.


שנה טובה