תשובה ללא בעלי

שלום וברכה

אני מבין היטב את המציאות בה את נמצאת.
כרתתם ברית מסוימת ביום הקימכם את ביתכם. בעלך מקיים את הברית הזו בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר, ועל כן הוא מצפה שאף את תקיימי את הברית הזו באותה דרך. את עושה זאת גם כן, ובד בבד צועדת בדרך כל חיובית ובונה של תשובה והתקרבות לריבונו של עולם שהוא אינו שותף בה ולא קיבל על עצמו להיות שותף בה.
מה עושים ? הולכים בדרך מורכבת ארוכה ומפותלת, המורכבת בעיקר משלושה כיוונים עיקריים. הראשון שבהם הוא ההתקדמות שלכם ביחד במצוות ששניכם יכולים להיות שותפים בה. עבודת אלוקים ויראת שמיים אינה מכוונת רק למצוות שבין אדם למקום, כי אם יש בה מרכיבים יסודיים ביותר של בין אדם לחבירו. בשעה ששניכם ביחד שותפים בשמירת הלשון, בהקפדה בדיני ממונות, בקיום של מדבר שקר תרחק, בעשיית חסד ובהקפדה על "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך" – אתם צועדים ביחד בצעדים של תשובה ותיקון. אולי כדאי שתבחני את הסכמתו ללמוד ביחד דינים שונים הקשורים לבין אדם לחבירו, שגם הוא יוכל להיות שותף בדרך בה את הולכת.
השני שבהם הוא ההכרעה שלך שבמה שאת יכולה להתקדם – את מתקדמת, גם אם הוא לא שותף. את מתקדמת בשמירת כשרות, את מתקדמת בתפילה, את מתקדמת במה שאת יכולה. את מקבלת את התמיכה של בעלך בדרך בה בחרת, ועומדת מול הורייך, ומוצאת חברה טובה ואולי קהילה מסוימת שאת חשה בה בנוח, ודואגת לאותה תמיכה שאת כל כך צריכה וכל כך ראויה לה.
השלישי שבהם הוא ההכרה שאי אפשר לעשות את הכל בבת אחת. לא עלייך המלאכה לגמור, אף שאי את בת חורין להיבטל ממנה. הכרה זו תסייע בעדך להכיר בכך שאת מקדמת לאט לאט במה שאפשר, ומצפה כי ייפתחו בפנייך שערים שונים שיאפשרו לך להתקדם עוד. הדבר החשוב ביותר בתשובה הוא ההתקדמות המתמדת, ובמקביל ההכרעה שלא להישבר ממה שלא מצליחים עוד.
שלוש היסודות אלה יסייעו בעדך לצאת מאותה "תקיעות" שאת מדברת עליה, ולהפוך את דרכך לדרך ההולכת ומתעלה כל הזמן, יחד עם בניין משפחתך והיותכם זוג שמח.

כל טוב והרבה הצלחה