שאלה
שלום רב
ברשותי יין תוצרת בית שעשינו ע"י נתינת מים על שאריות הקליפות של ענבים שנעשה מהם יין לפני כן.
סוג הענבים הוא "ענבי חברון", והענבים נקנו מערבים (מגויים).
היין נמצא כרגע בחבית.
1. האם צריך לעשר את היין ?
2. אם כן, האם בברכה או בלי ברכה ?
3. אם כבר העברתי את היין לבקבוקים, האם אפשר לעשר מבקבוק אחד על כל הבקבוקים או שיש לעשר מכל בקבוק בנפרד ?
4. האם סוג המעשר הוא עפ"י שנת בציר הענבים, או עפ"י שנת גמר היין ?
כמו כן, ברשותי יין רימונים שעשינו מרימונים שנקנו בשוק הסיטונאי של תנובה (איננו יודעים אם זה של יהודים או של ערבים).
1. האם צריך לעשר את היין ?
2. בברכה או בלי ברכה ?
3. אם כבר העברתי את יין-הרימונים לבקבוקים, האם אפשר לעשר מבקבוק אחד על כל הבקבוקים או שיש לעשר מכל בקבוק בנפרד ?
4. האם סוג המעשר הוא עפ"י שנת קטיף הרימונים, או עפ"י שנת גמר היין ?
הערה: אף אחת מהשנים אינה שנת שמיטה (לא הבציר, לא הקטיף, לא הענבים ולא הרימונים)
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
הרמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ז, כותב שאין נותנים תרומה אלא מעשר (תרומה כבר הפרישו על הכל), וכל זאת כאשר הייתה גדילה בכמות (1/4 בכמות הסופית). מכיוון שהחיוב הוא רק על מעשר ואילך (מעשר ראשון, תרומת מעשר, מעשר שני), על כן אין חובת המוקף, ולכן אפשר להפריש מהבקבוקים, כדאי לקרבם למקום אחד.
המנהג בארץ ישראל שאין מברכים על הפרשה זו.
ההפרשה היא לפי שנות הגידול.
התשובות הן כדין היין, אבל כיוון שנקנה אצל יהודים נראה שהפרישו בהם בשוק הסיטונאי, ואין צורך לחזור ולהפריש, ומה שהחמירו ביין הוא מכיוון שזהו גמר מלאכה של ענבים, אבל רוב הרימונים הם למאכל, וא"כ נפטרו בהפרשה שהייתה בזמן המכירה של הרימונים, ואיננו מתחייב כעת.
ואם נחוש לכך שמא לא הפרישו (בשוק הסטונאי) הרי שכעת אפשר להפריש אבל רק מספקות גדולים ולחומרא, בוודאי בלא ברכה. (גם ללא חשש שמא משל נכרים).
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון