שאלה
בס"ד
שלום רב!
לאור המקרים האחרונים בהם אנשים החליטו לתרום אברים של יקיריהם לאחר פטירתם , התעניינתי (אמן ולא אזדקק לעולם) על חתימה על כרטיס אדי. מכיוון שהבנתי שיש בעיה הלכתית בעניין (מוות מוחי/ מוות של שאר האיברים כדוגמת לב) חשבתי לשוחח עם הורי ולבקש מהם לאשר לבדם(ומידה וחס וחלילה יזדקקו לזה) את העניין בהתייעצות עם רב לאחר שאני כמובן מסכימה לכך (מלכתחילה).
זאת מבלי להכנס לחתימה על כרטיס אדי ומבלי להכנס לבעיות ההלכתיות הנובעות מכך.
לפני שאעשה זאת (במידה וזה מותר)- רצית לשאול בכלליות האם יש איסור בכלל לתרום אברים, גם כשהאדם נקרא מת לפי ההלכה?
ומה לגבי העניין של תרומת אברים שבסופו של דבר נתרמים לערבים?
שאלה נוספת- האם בכלל אפשרי לתרום אברים לאחר שהאדם נחשב מת לפי ההלכה. שמא לאחר שנחשב כמת כבר אין אפשרות באופן פרקטי לסייע עם האברים.
חשוב לי לציין, כל שאלותי נובעות מכך שאני רוצה לעבוד את ה' בצורה הטובה ביותר, ומתוך האמונה שהגוף הוא רק כלי בעולם הריגעי הזה.
לכן, ארצה לדעת אם בכלל יש צורך בהשתתפות בדבר כזה (דבר שנראה לי כטריוויאלי- בסימן "הצלת נפשות", אך איני יודעת מה צד ההלכה, שהרבה יותר רחבה מידיעותיי, ומגאן שאלתי).
שוב, ההלכה היא שתכתיב לי מה לעשות ולכן אשמח לתשובה!
(אם זה משנה, אני מעל גיל 18)
תודה רבה!
תשובה
שלום רב,
תרומת איברים היא דבר חשוב , כדי לתרום את רובם של האיברים צריך להגדיר את רגע המוות כמות מוחי, עצם מושג הגדרת המוות הוא בעייתי מבחינה רפואית, בהלכה היה מקובל המוות הנשמתי, בו האדם מפסיק לנשום וליבו נדם. כך פוסקים הרב אלישיב והר' שלמה זלמן אוירבאך. הר' משה פיינשטיין, לעומתם סובר, כי המוות המוחי מספיק כיון שמרכז הנשימה נפגע פגיעה בלתי הפיכה, והוא רומז בדבריו למקרה המופיע בהכלה של מי שניטל ראשו שאע"פ שמפרפר נחשב כמת ומטמא.
עד היום קביעת רגע המוות בכל בית חולים שונה ואני יודע על עבודת דוקטוראט שחוקרת את הנושא.
לכן, אפשר לומר לקרובים וחברים, ולהנחיל את דרך שתרומה היאראויה, רק שצריך שרב יבדוק את הפרטים לפני, וצריך שיהיה רב המבין ברפואה. לגבי הכרטיס עצמו, הוא מאבד מהחשיבות שלו במקרה אשר כזה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.