תרגום התורה - אונקלוס

שלום וברכה
א. אני לא כל כך בקיא בהיסטוריה, וזה לא התחום שלי. ברם, ניתן לשער כי ככל ששפת הדיבור פסקה מלהיות ארמית, כן האינטרס הציבורי לתרגום פחת, וכשיש פער בין המנהגים ובין הצרכים מתחולל פעמים רבות שינוי.
ב. אפשר ליישב זאת בשתי דרכים. הראשונה היא שאף הגאונים התייחסו לתרגום באופן כזה בשל החשיבות המעשית של התרגום לארמית, ואף הם היו מסכימים כי בשעה שאין הוא אומר לרוב הציבור דבר – אין להתייחס אל מי שאינו מתרגם בצורה חמורה* אפשרות שניה היא שהציבור בסופו של דבר הוא המעצב את דרכה של ההלכה, מה שמכונה על ידי הרב קוק זצ"ל "קבלת האומה".
ג. אני חושב שכן.
ד. גם חובת התרגום האישי השתנתה ורבים כתבו שיש ללמוד פרשנות.
אדגיש כי אני רואה חשיבות עליונה בתרגום אונקלוס כיוון שהוא למעשה הפרשן המוסמך של תורת ישראל (כל תרגום הוא למעשה פירוש), אולם באופן פרדוכסאלי מדובר בחובה המוטלת על תלמידי חכמים שפענוח החידוש שיש כמעט בכל פסוק בתרגום אונקלוס יביא אותם לעומק פשט משמעותי ביותר.
כל טוב