"תקועה"

שלום וברכה

מה שאת מתארת מחייב שיחה הרבה יותר עמוקה על כל מה שעומד בפנייך – הן הרצון להמשיך להיות קשורה בריבונו של עולם בתורה ובמצוות, הן הרצון להמשיך להיות קשורה במשפחתך ובעולם בו צמחת, הן הרצון לבחור את דרכך בעולם האמונה והן הרצון לבחור את הבחור איתו תקימי את ביתך. זהו עולם מורכב ועשיר, שקשה להכניס אותו לתוך המסגרת המצומצמת של תשובות באתר זה.
מה שאני כותב אפוא הוא "עזרה ראשונה" בלבד:
א. על פי ההלכה המפורשת, בחירת בן זוג אינה קשורה לכיבוד אב ואם. אין את חייבת להינשא למי שאין את רוצה, ואולי אף הדבר אסור בשל סוגיית הגמרא על "ואהבת לרעך כמוך".
ב. דרכים רבות בעבודת ד'. אם את מחפשת את הדרך הקלה אפשר שראוי ללמוד דברי מוסר, ולהתחזק כדי שלא לחפש את הקולות. אם את מחפשת את הדרך האמיתית שלך בעבודת ד' – את רשאית ואף חייבת ללכת בה, כי זה עולמך הרוחני. אכן יש דרך בעבודת ד' שהיא מבקשת את הפשטות – רק דעי שלעתים היא הרבה יותר קשה, כי היא גם לא מסתמכת על התרים שונים או על הערמות, אלא עושה את דבר ד' בפשיטות.
ג. אם החלטת לבחור לבד את זה שתתחתני איתו את צריכה ללכת בזהירות. ראשית, יש בעיה גנטית בנישואים בתוך המשפחה, כך שלא ברור שבן דוד זו אופציה טובה; שנית, את לא מנוסה, ואת עוד לא מכירה דייך כדי להיות מסוגלת לבחון מי מתאים ומי לא; שלישית, אינך רוצה להתנתק ממשפחתך ולהכעיס אותם; וכן הלאה. על כן, פעלי בזהירות, והטוב ביותר הוא לדבר אט אט עם ההורים, ולהציב מטרה שיתנו בך אמון שאת רוצה להיות קשורה בהם ובאלוקייך בד בבד עם הרצון שלך לבנות את דרכך בדרך שלך. אם תגיעו לכך שיהיה אמון ביניהם, אפשר שהם יתירו מעט את הרצועה ולא תצטרכי להגיע לעימות ישיר עמהם.

זה כאמור "עזרה ראשונה", ואת יכולה לשוב ולדון בכל נושא שעלה באתר זה.