שאלה
שלום רב
יש לי שאלה מאוד חשובה בנוגע לתפיסת האלוקות של הרמב"ם. תפיסה זו היא כידוע בסיס לחסידות חב"ד ולחסידות בכלל.
הרמב"ם טוען כי לא ניתן להגדיר את האלוקים בכלל, ולכן לא ניתן לייחס אליו כל תכונה או תואר חיובי, אלא רק עד דרך השלילה.
בקצת חשיבה הגיונית יוצא שלפי הרמב"ם האלוקים הוא "לא" לגבי כל דבר שתגיד. ואם כך - נובע שאם הוא "לא הכל" אז הוא למעשה "כן כלום". וזה חלילה כפירה במושג האלוקות בכלל!
איך אוכלים את זה?
עוד עניין לגבי הרמב"ם, הרמב"ם שולל את הגישה היוונית העתיקה לגבי קדמות העולם. היוונים טענו שלעולם יש "סיבה". אבל גם לסיבה יש סיבה. וכן הלאה וכל הלאה עד אינסוף, כך שלמעשה העולם קדמון ופשוט לכל "סיבה ראשונית" (שאיננה ראשונית) היתה סיבה אחרת שקדמה לה.
הרמב"ם שולל זאת בכך שהוא טוען כי "לא ייתכן סכום אינסופי מאברים סופיים". אבל יש כנגד זה הפרכה מתמטית פשוטה - נסה לסכום אינסוף אברים שהערך של כל אחד הוא 0.00001. הסכום יהיה כמובן אינסוף.
זה מה שהיוונים עשו ואכן מגיעים מכך לסכום אינסופי - ומכאן שישנה אפשרות שהעולם אכן קדמון.
אני נשאל הרבה שאלות בסגנון זה ואשמח לתשובה.
תודה!
תשובה
לרועי שלום
א. הכוונה לשלול ממנו הגדרות מצמצמות אבל לא שעל ידי זה אתה מגיע לעצמיותו. כלומר זה שד' הוא "לא הכל" לא אומר "שהכל" זה לא כלום, אלא הכל זה השלמות האינסופות שאיננה ניתנת להגדרה - לא חיובית ולא שלילית
ב. האינסוף שעליו מדבר הרמב"ם הוא אינסוף איכותי ולא אינסוף כמותי.
לדעתי, כל השאלות ששאלת וששואלים אותך הולכים קצת בכיוון לא מדויק. אני מאד ממליץ לך לשמוע את סדרת השיעורים הזו,http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3742