תפילת שחרית

שלום רב

א. ברכות התורה הם חלק שאינו שייך ישירות לתפילה. הם התווספו לתפילה כי כך כל אדם יברך אותם, אך ניתן לברך אותם גם לפני כן (אחרי לא ניתן), וחובה לעשות זאת אם רוצים ללמוד תורה לפני התפילה או במקומם בתפילה, כיוון בזמן התפילה אומרים פסוקים רבים וקוראים קריאת שמע.

ב. אומרים את ברכות התורה, "אדון עולם" ו"יגדל", ברכות השחר, קורבנות, פסוקי דזמרה ("הודו"... "ברוך שאמר"... "אשרי"... עד "ישתבח"), לא אומרים קדיש וברכו.
לאחר מכן אומרים ברכות קריאת שמע ("ברוך יוצר אור" "אהבת עולם" "שמע ישראל" "ויציב" עד ברכת גאל ישראל).
מתפללים שמונה עשרה (לא אומרים קדושה, ברכת כהנים ומודים דרבנן).
תחנון (בימים שאומרים), שלוש עשרה מידות לא אומרים ללא מניין (או שאומרים בטעמי המקרא). נפילת אפיים - אומרים את הפסוקים של הנפילה (אשכנזים לא נופלים בפועל על היד במקום שאין בו ספר תורה).
הוספות לשני וחמישי. שומר ישראל עד "למען שמך". לא אומרים קדיש.
"אשרי", "למנצח" (בימים שאומרים), "ובא לציון". לא אומרים קדיש.
שיר של יום (ספרדים מוסיפים פרק תהלים לפני כן). "אין כא-להינו", "עלינו לשבח".

יש לציין שתפילה במניין תמיד עדיפה, וכשהדבר אפשרי יש להקפיד ללכת לבית הכנסת ולהתפלל שם עם הציבור. כך לא מפספסים חלקים משמעותיים של התורה, כמו קדיש, קדושה וברכת כהנים.

אריאל
(המשיב אינו רב)