שאלה
אני נשוי 4ילדים.
יש לי התלבטות בנושא תפילת שחרית במנין: עומדות בפני מספר אפשרויות:
1. לקום ב - 6:15 למנין שמתחיל ב- 6:30 . יתרון: תפילה במנין בלי לחץ. חסרון: לעתים זה מוקדם לי מדי כי אני זקוק ל 8 שעות שינה, וכן לעיתים כשאני קם לזה, זה מעורר רעש בבית, ילדים מתעוררים ואני לא יכול כבר לצאת ויצא שכרי בהפסדי.
2.לקחת את הילדים לבית הספר ואז להגיע למנין איטי בשכונה חרדית בשעה 8:00 ולהתפלל לא עד הסוף כי אני רוצה להגיע לעבודה בזמן סביר. במנין זה, אני מתפלל עד אחרי חזרת הש"ץ ולפעמים עוד לפני שהוא מסים אותה.היתרון: ברכו שמונה עשרה עם הציבור. חסרון - אם עוזבים באמצע, אולי עדיף לא להגיע בכלל למנין זה?
3. להתפלל בנחת בבית בשעה 7:15. יתרון: תפילה בנחת ובאופן מכובד. חסרון -זה לא במניין.
מה עושים?
תשובה
שלום וברכה!
כמובן שמנין ב-6:15 הוא הטוב ביותר. אז מה עושים עם 8 שעות שינה ועם הילדים? לגבי 8 שעות שינה- הולכים לישון ב-10. לגבי הילדים - תנסה בכל הכוח לא לעשות רעש אני בטוח שתצליח.
תפילה בבית היא אופציה של קיצון בלבד. הרי אם אתה מתפלל בבית, אתה לא זוכה לדיבור מול שכינת ה', אלא אתה מדבר רק מול מליץ, אתה מפסיד, קדושה, מפסיד קדישים וכו'.
לכן בדיעבד עדיפה תפילה ב-8, כאשר אתה יוצא אחרי קדושה מאשר תפילה בבית. אך, כאמור, הכי טוב זו תפילה ב-6:15 כאשר אתה שומר על השקט כאשר אתה קם.
בברכה,
חיים בריסק