תפילה

שלום
לענ"ד עדיף להתפלל כי סוף זמן תפילה (בעונה זו) הוא בשעה 9:11 (מ"א) שכך היה זמן הקרבת תמיד של שחר עד סוף ארבע שעות. אמנם בדיעבד אישה שלא הספיקה להתפלל עד סוף ארבע שעות, יכולה להתפלל שחרית עד חצות היום, ואף שאין לה שכר כמי שהתפללה בזמן, מכל מקום שכר תפילה יש לה (שו"ע פט, א). אבל אישה שרוצה לומר את ברכות קריאת שמע, גם בדיעבד לא תאמרם אחר ארבע שעות.

ואף על פי שבשבת, לדעת בעל המגן אברהם (רפב, ו), נשים חייבות לשמוע את קריאת התורה, שתקנו חכמים שישמעו את כל התורה בכל שנה. מכל מקום לדעת רוב רובם של הפוסקים, נשים פטורות משמיעת קריאת התורה בשבת, מפני שזו מצווה שתלויה בזמן. וכן הלכה. אלא שאישה שיכולה, טוב שתשמע את קריאת התורה בשבת, מפני שלכל הדעות, אף שהיא פטורה, אם תשמע תקיים מצווה ויש לה בזה זכות.

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=534
בברכה אייל משה

זמן תפילת שחרית
לדעת רוב הפוסקים נשים חייבות להתפלל בכל יום תפילת עמידה של שחרית ומנחה, וכן ראוי לנהוג לכתחילה. אם כן צריך לדעת אימתי הוא זמן תפילת שחרית ואימתי הוא זמן תפילת מנחה.

זמני התפילות נקבעו על ידי אנשי כנסת הגדולה על פי זמן קרבן התמיד, שחרית כנגד זמן הקרבת תמיד של שחר, ומנחה כנגד זמן הקרבת תמיד של בין הערביים. זמן תפילת מנחה יבואר בהמשך (יח, א), ועתה נבאר את זמן תפילת שחרית.

תמיד של שחר קרב מ´עמוד-השחר´, לפי זה זמן תפילת שחרית היה צריך להיות לכתחילה מ´עמוד-השחר´. אלא שאמרו חכמים שראוי להתפלל אחר ´הנץ-החמה´, שנאמר (תהלים עב, ה): "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" (ברכות ט, ב). אמנם בדיעבד המתפלל משעלה ´עמוד-השחר´ יצא, מפני שהתפלל בזמן הכשר להקרבת התמיד של שחר (שו"ע פט, א; וע´ פ"ה תפילה יא, 4). ´עמוד-השחר´, הוא הזמן שבו נראה האור הקלוש הראשון שבמזרח, ו´הנץ-החמה´ הוא זמן זריחת השמש. והזמן המשובח ביותר לתפילת שחרית הוא כ´ותיקין´, שהיו מתפללים עמידה ב´הנץ-החמה´, לקיים מה שנאמר: "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" 1 .

ונמשך זמנה עד סוף ארבע שעות, שכן זמן הקרבת תמיד של שחר עד סוף ארבע שעות. בדיעבד אישה שלא הספיקה להתפלל עד סוף ארבע שעות, יכולה להתפלל שחרית עד חצות היום, ואף שאין לה שכר כמי שהתפללה בזמן, מכל מקום שכר תפילה יש לה (שו"ע פט, א). אבל אישה שרוצה לומר את ברכות קריאת שמע, גם בדיעבד לא תאמרם אחר ארבע שעות.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת עמידה אחת, בשחרית או במנחה, אם עברו ארבע שעות ולא התפללה שחרית, מוטב שתתפלל באותו יום מנחה. ואם היא חוששת שאולי תשכח להתפלל מנחה, תתפלל שחרית עד חצות היום

קריאת התורה
לכל הדעות נשים פטורות מקריאת התורה בימי חול ובחגים, אולם בשבת, לדעת בעל המגן אברהם (רפב, ו), נשים חייבות לשמוע את קריאת התורה, שתקנו חכמים שישמעו את כל התורה בכל שנה. אולם לדעת רוב רובם של הפוסקים, נשים פטורות משמיעת קריאת התורה בשבת, מפני שזו מצווה שתלויה בזמן. וכן הלכה. אלא שאישה שיכולה, טוב שתשמע את קריאת התורה בשבת, מפני שלכל הדעות, אף שהיא פטורה, אם תשמע תקיים מצווה ויש לה בזה זכות.

אשה אינה צריכה להתפלל במניין ובבית הכנסת, מפני שכל עניין התפילות בבית הכנסת תלוי בזמן, ונשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. ואף שלמדנו שישנה מעלה גדולה לתפילה בציבור, מכל מקום לנשים יש תפקידים אחרים, לא פחות חשובים (כפי שהתבאר לעיל פרק ג´), ולכן אינן צריכות להתפלל בבית הכנסת ובמניין.

אמנם ברור שאשה שתתפלל במניין ובבית הכנסת יש לה בזה זכות, שתתפלל במקום מקודש שהשכינה שורה בו. ואף תזכה לענות אמן על קדיש וחזרת הש"ץ, ותאמר קדושה ומודים, ותשמע ברכת כהנים.

וכן מצינו במדרש (ילקוט שמעוני עקב תתע"א): מעשה באשה אחת שהזקינה מאוד, עד שקצה בחייה. באה לפני רבי יוסי בן חלפתא ואמרה לו: רבי, זקנתי יותר מידי, ומעכשיו חיים של ניוול הם, שאיני טועמת לא מאכל ולא משתה, ואני מבקשת להיפטר מן העולם. אמר לה: באיזו מצווה את רגילה להקפיד בכל יום? אמרה לו: רגילה אני, שאפילו יש לי דבר חביב, אני מניחה אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום. אמר לה: מנעי עצמך מבית הכנסת שלושה ימים זה אחר זה. הלכה ועשתה כך, וביום השלישי חלתה ומתה. למדנו מכאן שהשקידה לבוא לבית כנסת בכל יום גורמת לאריכות ימים, וגם נשים שייכות למעלה זו.

וכן סיפרו חז"ל על אשה אחת שהיה בית כנסת בשכנותה, אך היא היתה הולכת בכל יום לבית הכנסת המרוחק של רבי יוחנן. שאל אותה רבי יוחנן: "בתי, והלא יש בית כנסת בשכנותך, ומדוע את באה עד כאן". אמרה לו: "רבי, והלא שכר פסיעות יש לי" (סוטה כב, א). ומכאן למדנו הלכה, שכאשר ישנה מעלה בבית הכנסת המרוחק, ההולך אליו יש לו שכר פסיעות (מ"א צ, כב; פ"ה תפילה ג, 3) 1 .

ואע"פ כן, ברור שהמצווה לאשה להתפלל במניין שנייה במעלתה לטיפול במשפחה, וכל אימת שיש התנגשות בין התפילה בבית הכנסת לטיפול בילדים ובמשפחה, המשפחה קודמת. אבל נערות ורווקות, וכן נשים שילדיהן גדלו ואין להן נכדים בביתן, טוב שישתדלו לבוא לבית הכנסת בשבתות וימים טובים. לפיכך ראוי שנלמד מעט כללים והלכות על התפילה במניין.