שאלה
השאלה שלי אינה הלכתית, אלא לצורך קבלת מידע.
שמעתי שבבתי כנסת ספרדיים, ובפרט מרוקאיים, התפילה בימים הנוראים היא בשירה. והיא די שמחה.
ואילו אצל האשכנזים יש הרבה פחד מפני יום הדין. מדוע יש הבדל כזה?
קראתי לא מזמן סיפור חסידי, שמספר על פושע גדול, שאינו פוחד מיום הדין, משום שהשופט הוא אבא שלו.
האם זו גם הסיבה שאצל הספרדים שרים בתפילה? האם יש הרגשה כזו, שה' מבין אותנו?
אני מוכרחה לציין, שאף שאני איני ספרדיה במוצאי, הרי הרגשתי כשקראתי את זה חיבור גדול לעדה הספרדית, אם זה אכן נכון, כי כך גם אני מרגישה. אבל אני לא יודעת אם זה בכלל נכון ואולי מי שאמר לי הטעה אותי.
סליחה על האריכות, אך אני באמת ובתמים רוצה לדעת את התשובה ואודה לך אם תשיב לי מהר ככל שתוכל.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
ההבדל הוא הבדל מנטאלי לחלוטין.
אכן התפילה בנוסח עדות המזרח היא "חמה" יותר ויש בה יותק קטעי תפילה המושרים במשותף ע"י כל הציבור וכן רובה הגדול נאמר בקול רם ומנוגן ומולחן בלחנים ומנגינות ידועים.
התפילה בנוסח אשכנז -וספרד היא גם תפילה חמה ויש בה הרבה רגש אבל יש בה פחות קטעים מושרים ופחות שיתוף של הקהל. אבל זה עיניין מנטאלי לחלוטין .לאחרונה נפוץ נוסח תפילה אשכנז-ספרד בסגנון קרליבך שמשמעותו עבודת השם בשירה וריקוד תוך כדי התפילה. ובשימת דגש על שיתוף כל קהל המתפללים.
בברכה,
עוזיאל