תפילה וכשרות

שלום לך
חבל שאינך מתעוררת בזמן. פעמים רבות השאלה עצמה היא הפתרון, פשוט לקום מוקדם ולנצל את הזמן היקר ללימודים - פסיכומטרי , קורסים באוניברסיטה הפתוחה וכו'.גם ככה בע"ה יהיה לך עומס מצוות בשנים הבאות - חתונה משפחה, ילדים, לימוד מקצוע, מציאת עבודה, רכישת דירה וכו' וכו'.

לגבי הילדים - הכי פשוט לשאול את ההורים האם האוכל כשר ולפרט את הקושי שלך אין צורך להתבייש בשמירת מצוות. במידה והתשובה שלהם לא מספקת היות והם ילדים ניתן להקל לחמם את האוכל ולהניחו לפניהם והם ייקחו לבד .

ניתן להתפלל שחרית עד סוף ארבע שעות מתחילת היום (למג"א היום מתחיל מעמוד השחר ולגר"א מאוחר יותר - מהנץ)
ולכן בירושלים סוף זמן תפילה לשיטת המג"א 09:37 . וסוף הזמן לשיטת הגר"א 10:01

זמנים מדויקים לפי איזורים שונים ותאריכים שונים תמצאי בלוח שנה שבאתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/

ולהלן הרחבה בנושא מספר פניני הלכה תפילה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני עוד בספר באתר ישיבה http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149

בהצלחה בכל
אייל משה

פניני הלכה תפילה
"[זמן תפילת שחרית וברכות קריאת שמע נמשך עד סוף ארבע שעות, שכן קבעו חכמים את זמנה כנגד הקרבת התמיד שהיה קרב עד סוף שעה רביעית. וכיוון שחיובן מדברי חכמים, הלכה כמיקל, ואפשר להתאחר ולסמוך על שיטת הגר"א. ואע"פ כן לכתחילה זריזים מקדימים למצוות וטוב להקדים ולהתפלל כשיטת ה´מגן-אברהם´ (מ"ב נח, ד). ]
ואם עברו ארבע שעות ולא אמר את ברכות קריאת שמע ולא התפלל, לגבי התפילה מוסכם שאפשר להתפלל עד חצות היום. ואף שהלכה כדברי רבי יהודה שזמן תפילת שחרית עד סוף ארבע שעות, ולא כדעת חכמים שסוברים שזמנה עד חצות, מכל מקום גם רבי יהודה מודה, שאם לא התפלל עד סוף ארבע שעות, יכול בדיעבד להשלים את תפילתו עד חצות היום. ואף שאין לו שכר כתפילה בזמנה, שכר תפילה יש לו, אבל אחר חצות לא יתפלל שחרית (ברכות כז, א; שו"ע או"ח פט, א).


זמן קריאת שמע נמשך עד סוף שלוש שעות של היום, שעד אז עוד ישנם אנשים שקמים משנתם, והרי הוא מקיים את המצווה לקרוא ´בקומך´ - בשעה שבני אדם קמים משנתם. ואע"פ שרוב הפוסקים נוטים לדעת הגר"א, בקריאת שמע שזמנה מן התורה נכון להחמיר כדעת ה´מגן-אברהם´, כפי הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא". אמנם יש נוהגים לכתחילה כשיטת הגר"א, ואין למחות בידם.
ואף שזמן קריאת שמע עד סוף שלוש שעות בלבד, אם עברה השעה השלישית ולא קראה, יקראנה עם ברכותיה כל שעה רביעית, ויהיה לו שכר על קריאתה כקורא בתורה (שו"ע נח, ו).

ולגבי ברכות קריאת שמע נחלקו הפוסקים. לדעת ה´שולחן-ערוך´ (נח, ו) ורוב הפוסקים, רק לגבי תפילה הקילו שאפשר להשלימה עד חצות, מפני שכעקרון רשאי אדם להתפלל בכל עת תפילת שמונה עשרה כתפילת נדבה, לפיכך בכל מצב של ספק אפשר להתפלל. אבל את ברכות קריאת שמע אי אפשר לומר בנדבה, ולכן מי שאיחר ולא אמרן עד סוף ארבע שעות - הפסידן. ולדעת בעל ה´משנה-ברורה´, אם מחמת אונס לא אמרן עד סוף ארבע שעות, רשאי להשלימן עד חצות היום (באו"ה שם)