תפילה בחוסר רצון, להתפלל ?

שלום וברכה
זו שאלה כבדת משקל מאוד, ואנסה לענות עליה בקיצור.

לתפילה יש מגמות שונות, מורכבות ועמוקות. ממד אחד הוא אכן הרצון הפנימי שלנו לעמוד בפני ריבונו של עולם ולשטוח את עולמנו הפנימי – למן השמחות ועד המצוקות, ולהתקשר בכך בריבונו של עולם. לו זו הייתה המטרה היחידה של התפילה הייתה תחושתך מוצדקת, וכלל לא היה מקום לתפילה שהיא בכפייה פנימית.

ברם, לתפילה יש מטרות נוספות בעולמו של האדם. הרמב"ם, לדוגמה, הדגיש כי יסוד התפילה הוא עבודת ד'. האדם הוא זה שחייב להעתיק את עצמו מעולמו ולעבוד את ריבונו של עולם בתפילה. כאן אפוא מדובר על חובה: בשעה שאת מתפללת גם כשיש לך חוסר רצון את מנערת את עצמך ואפילו מכריחה את עצמך לעמוד מול ריבונו של עולם, ובכך את משתנה, וגם עובדת את ד'. זו גם תרופה ראויה לירידה רוחנית.

על כל זה כתבתי מאמר ארוך, ראי: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19875

על כן, התפללי גם כשהלב אינו אתך מתוך מגמה להתקרב ולהתעלות, וכך בעדינות ועל קצות האצבעות תזכי לנער את עולמך הרוחני להתקרב בו אל ד'.

כל טוב, ולוואי ותתקבל תפילתנו ברצון