שאלה
קשה לי להתפלל מנוסחי הסידור, אני מרגישה שזה מחייב אותי להגיד את מה שכתוב בסידור וכך להתפלל ואני רוצה להתפלל לבד! אני רוצה להגיד לה' את מה שאני רוצה אני רוצה להלל ולשבח אותו-כמובן, אבל בדרכים שלי! קשה לי כ"כ להתרכז בתפילה שלפעמים אני עוזבת את הסידור ומתפללת בעצמי,תפילות שלי, בקשות שלי!
אני ח"ו לא מזלזלת בסידור..
אבל כשאני לא מתפללת מתוך סידור אני מרגישה רע שלא התפללתי וזה גורם לי להרגיש שאני עושה עבירה או משו בסגנון..
אני אוהבת להתפלל לבד-גם מבחינת המקום וגם מבחינת הנוסח,האם זה נכון ומותר? ולמה?
אשמח לתשובה מהירה, בשורות טובות
ותודה מראש.
תשובה
שלום וברכה.
אני חושב שחלק גדול מהרגשתך משותף להרבה אנשים.
אולם, חז"ל קבעו נוסח אחיד לתפילה מכמה סיבות, חלקן יותר רוחניות (לא לשכוח "פרטים" חשובים, חלקי התפילה וסידרה) וחלקם נועדו כדי ליצור קביעות.
בקיצור אומר כי כשאת מתפללת את צריכה לומר לכל הפחות את החלקים העיקריים בתפילה (יש כמה "רמות", אפשר לבדוק בקיצוש"ע) להבינם ועם הזמן לנסות ולהוסיף.
כמובן שניתן ואף רצוי להוסיף תפילות ובקשות אישיות בתפילה. יש מקם לכך לפני חתימת ברכת "שומע תפילה" ולאחר "שים שלום".
לגבי נוסח, את צריכה להתפלל כמנהג אביך.
מקום - אשה לא חייבת במניין, לכן כל עוד המקום נקי, אין בעיה.
כל טוב
יהב.
(המשיב אינו רב)