תנ''ך

הנושא ארוך ואינו למדיה זו, אך אי אשפר להיפטר בלא כלום.
תנ"ך בגובה העיניים לא רק שהוא אמת לאמיתה, בלעדיו לא מבינים כלל את התנ"ך, ואף יותר מכך הלימוד שלא בשיטה זו גורם לניכור פנימי מהתנ"ך, שהרי אם כל המופיעים בו הם גדולים שלא נמדדים בכללי האנוש שלנו, אז מה יש לנו בכלל ללמוד מהם? או ללמוד לקח מהם?
מי שלא לומד כך גורם לנזק עצום , ואני חושב שרבים וטובים שעוזבים את היהדות בלשב כזה או אחר, מסיבה זו שהם מרגישים שאין להם מה ללמוד מהתנ"ך כיוון שחינכו אותם שכל המסופר בו זה בעצם לא ברמה שלהם.
כך לימדונו חז"ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטן במסכת שבת. ואכן היה שם אמורא שהתפלא שלא ידע זאת עד גיל 18 ושינן זאת 40 פעם כדי להפנים זאת.
כך למדו כל הראשונים המאומרים על הפשט, הרשב"ם אבן עזרא והרמב"ן. (בלימוד הרמנב"ן יש לשים לב מתי הוא עוסק בפשט ומתי בפרשנות של דרש חז"ל ב), וכמו כן האברבנל והרד"ק.
לדוגמה:
אבן עזרא קהלת פרק ה פסוק א יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו, התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו,

עיין בדברי האברבנל ביחס למי שחושב שדוד לא טעה.הוא כותב שדי לו בדברי הגמרא שרבי שבא מזרע דוד מהפך בזכותו.
בכלל ניתוח של כל הגמרות העוסקות בעניין מראה שבאמת רבי הוא דעת יחיד. ואכמ"ל.